מ"ג ויקרא יא כז


<< · מ"ג ויקרא · יא · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכׇל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכֹל דִּמְהַלֵּיךְ עַל יְדוֹהִי בְּכָל חַיְתָא דִּמְהַלְּכָא עַל אַרְבַּע מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן כָּל דְּיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל דִמְטַיֵיל עַל יְדוֹי בְּכָל חַיְיתָא דִמְהַלְכָא עַל אַרְבַּע מְסָאֲבִין הִינוּן לְכוֹן כָּל דְיִקְרַב בִּנְבֵילְתְּהוֹן יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כפיו" - כגון כלב ודוב וחתול "טמאים הם לכם" - למגע

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַל כַּפָּיו – כְּגוֹן כֶּלֶב וְדֹב וְחָתוּל.
טְמֵאִים הֵם לָכֶם – לְמַגָּע.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על כפיו: כגון הדוב והכלב:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] 'כל הולך על כפיו'-- זה הקוף.
'כל הולך'-- להביא את הקופד ואת חולדת הסנאים ואת אדני השדה ואת כלב הים.

זו חיה טהורה; חיה טמאה מנין?    תלמוד לומר "ההולכת על ארבע".

"בכל החיה"-- להביא את הפיל.


[ו] אם נאמרו למעלה למה נאמרו למטה?    אלא העליונים באבר מן החי והתחתונים באבר מן המת.

  • והלא דין הוא! ומה אבר מן החי --שהבשר הפורש ממנו טהור-- הרי הוא מטמא, אבר מן המת --שהבשר הפורש ממנו טמא-- אינו דין שיהא טמא?!
  • לא! אם אמרת באבר מן החי -- שאסורו נוהג בבן נח כישראל! תאמר באבר מן המת שאין איסורו נוהג בבן נח כישראל! והואיל ואין איסורו נוהג בבן נח כישראל לא יטמא!
  • תלמוד לומר "הנוגע..והנושא"-- לרבות אבר מן המת.


[ז] "והנוגע..יטמא עד הערב"-- ואין הנוגע מטמא בגדים.

  • והלא דין הוא! ומה אם במקום שלא נטמאו מחמת עצמם במשא -- נטמאו מחמת הנושא, מקום שיטמאו מחמת עצמם במגע -- אינו דין שיטמאו מחמת הנוגע?!
  • תלמוד לומר "והנוגע..יטמא עד הערב"-- ואין הנוגע מטמא בגדים.


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הנוגע בנבלתם יטמא. בגימ' זה הנוגע אפילו בכעדשה:

<< · מ"ג ויקרא · יא · כז · >>