פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכׇל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכֹל דִּמְהַלֵּיךְ עַל יְדוֹהִי בְּכָל חַיְתָא דִּמְהַלְּכָא עַל אַרְבַּע מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן כָּל דְּיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל דִמְטַיֵיל עַל יְדוֹי בְּכָל חַיְיתָא דִמְהַלְכָא עַל אַרְבַּע מְסָאֲבִין הִינוּן לְכוֹן כָּל דְיִקְרַב בִּנְבֵילְתְּהוֹן יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כפיו" - כגון כלב ודוב וחתול

"טמאים הם לכם" - למגע

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ה] 'כל הולך על כפיו'-- זה הקוף.
'כל הולך'-- להביא את הקופד ואת חולדת הסנאים ואת אדני השדה ואת כלב הים.

זו חיה טהורה; חיה טמאה מנין?    תלמוד לומר "ההולכת על ארבע".

"בכל החיה"-- להביא את הפיל.


[ו] אם נאמרו למעלה למה נאמרו למטה?    אלא העליונים באבר מן החי והתחתונים באבר מן המת.

  • והלא דין הוא! ומה אבר מן החי --שהבשר הפורש ממנו טהור-- הרי הוא מטמא, אבר מן המת --שהבשר הפורש ממנו טמא-- אינו דין שיהא טמא?!
  • לא! אם אמרת באבר מן החי -- שאסורו נוהג בבן נח כישראל! תאמר באבר מן המת שאין איסורו נוהג בבן נח כישראל! והואיל ואין איסורו נוהג בבן נח כישראל לא יטמא!
  • תלמוד לומר "הנוגע..והנושא"-- לרבות אבר מן המת.


[ז] "והנוגע..יטמא עד הערב"-- ואין הנוגע מטמא בגדים.

  • והלא דין הוא! ומה אם במקום שלא נטמאו מחמת עצמם במשא -- נטמאו מחמת הנושא, מקום שיטמאו מחמת עצמם במגע -- אינו דין שיטמאו מחמת הנוגע?!
  • תלמוד לומר "והנוגע..יטמא עד הערב"-- ואין הנוגע מטמא בגדים.



<< · מ"ג ויקרא · יא · כז · >>