מ"ג ויקרא ח ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קַ֤ח אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת ׀ פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
קָרֵיב יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ וְיָת לְבוּשַׁיָּא וְיָת מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא וְיָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא וְיָת תְּרֵין דִּכְרִין וְיָת סַלָּא דְּפַטִּירַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
קְרֵיב יַת אַהֲרן דְאִתְרַחֵק עַל עוֹבְדָא דְעֵיגְלָא וְטוֹל יַת לְבוּשַׁיָא דְפַקֵידְתָּךְ וְיַת מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וְיַת תּוֹרָא דְחַטָאתָא וְיַת תְּרֵין דִכְרִין וְיַת סַלָא דְפַטִירַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קח את אהרן" - פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן שאין מוקדם ומאוחר בתורה

"קח את אהרן" - קחנו בדברים ומשכהו

"ואת פר החטאת וגו'" - אלו האמורים בענין צוואת המלואים בואתה תצוה שמות כז ועכשיו ביום ראשון למלואים חזר וזרזו בשעת מעשה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

קַח אֶת אַהֲרֹן – פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה (פסחים ו' ע"ב).
קַח אֶת אַהֲרֹן – קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים וּמָשְׁכֵהוּ (ספרא צו, מכילתא דמילואים, ב).
וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְגוֹמֵר – אֵלּוּ הָאֲמוּרִים בְּעִנְיַן צַוָּאַת הַמִּלּוּאִים בִּ'וְאַתָּה תְּצַוֶּה' (שמות כט), וְעַכְשָׁו בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַמִּלּוּאִים חָזַר וְזֵרְזוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶֹה.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קח את אהרן" - פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן שאין מוקדם ומאוחר בתורה לשון רש"י ולמה נהפוך דברי אלהים חיים ועוד כי צוה בפרשת ביום החדש הראשון (שמות מ) בכל הקמת המשכן ובלבישת אהרן ובניו ובמשיחת כולם וספר שם מעשה משה בענין ההקמה ולא הזכיר באהרן ובניו דבר עד המקום הזה ואיך הפריש ענין אחד בשתי פרשיות ואיחר המוקדם אבל הנכון שנאמר כי נצטוה בהקמת המשכן בכ"ג באדר והקים אותו וכאשר עמד המשכן על מעמדו מיד קרא לו הש"י שהוא יושב הכרובים וצוה אותו על מעשה הקרבנות כל הפרשיות האלה שמתחילת ויקרא עד כאן כי רצה ללמדו מעשה כל הקרבנות ומשפטיהם קודם שיקריב מהם כלל כי יש בקרבנות המלואים חטאת ועולה ושלמים ולא יודעו כל דיניהם רק מן הפרשיות האלה שהקדים לו ואחר כן אמר לו קח את אהרן ואת בניו אתו לזרז אותו בשעת מעשה במה שאמר לו מתחלה (שמות כט א) וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי וגו' והוסיף לו בכאן (בפסוק הבא) (ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד שיעשה במעמד כלם שידעו שהש"י בחר באהרן ובזרעו ועל דרך הישר נצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל וכשנתרצה לו הקב"ה והבטיחו שישרה שכינתו בתוכם ידע מעצמו שמצות המשכן במקומה עומדת וצוה לישראל עליה כמו שפירשתי בפרשת ויקהל (שם לה א) ואחרי שהשלימו המלאכה נאמר לו פרשת ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד (שם מ ב) ושם נאמר לו והקרבת את אהרן ואת בניו וגו' (שם פסוק יב) והנה ידע שגם אהרן ובניו במעלתם ובחיבתם לפני המקום ועכשיו חזר וזרזו ביום ראשון של מלואים ובשעת מעשה והנה כל הפרשיות כסדרן אלא שהקדים ויכס הענן את אהל מועד (שם פסוק לד) שהוא ביום שמיני למלואים כדעת רבותינו (בת"כ ריש שמיני) לסדר כל ענין הקמת המשכן כי כן דרך הכתובים בכל מקום להשלים ענין אשר התחיל בו

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת פר החטאת ואת שני האילים" הקדים פר החטאת, כאמרם ז"ל כל חטאת קודמת לעולה הבאה עמה כי עד אחר שיכופר החטא אין מקום כלל לעולה כאמרו עולה וחטאה לא שאלת, והיתה חטאתו אחר המשחו פר כמשפט כהן משיח, אבל לא נכנס דמו לפנים כי לא היה חטאו במדרגת רוע שיצטרך לזה כמו שהיה צריך בהוראת כהן משיח והוראת בית דין שהחטיאו ופר ושעיר של יום הכפורים שמכפרים על טומאת מקדש ועל חטאים עונות ופשעים כמו שמבואר בענין. והקדים העולה למלואים, כי גם בעולה תהיה איזו כפרה כאמרו ונרצה לו לכפר עליו, ואחר שלמות הכפרה נעשו ראוים למלא את ידם להשלימה לעבודה. והנה בכל השלמים יהיה שוק הימין לכהן ובשלמי נזיר יהיה לכהן השוק והזרוע שהם היד והרגל ובאיל המלואים היה השוק על גבי המזבח כי אמנם הזר המקריב על הרוב יתן השוק שהוא עם הרגל לכהן הנכנס לפנים ממחיצת הזר המקריב. והנזיר יתן גם הזרוע שהוא היד כמוסר לכהן את פועל ידיו שהיה עד הנה להזיר לה'. אמנם במלואים אשר היה קרבן מכשיר לכהן להכנס לפנים נתן השוק על גבי המזבח:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

קח את אהרן וגו'. פרשה זו נאמרה קודם הקמת המשכן, וטעם שנאמרה כאן, לומר לך שקדמו כל משפטי הקרבנות ופרטיהן ודקדוקיהן קודם מילואיו, כי לעשות כולן נתכהנו הוא ובניו, ולא נתכהן עד שלמדו משה כל פרטי דיני כל הקרבנות וקיים וקבל עליו לעשות ככל הכתוב ואז אמר לו קח את אהרן שעל מנת כן נתכהן, ועוד שזולת זה משכחת שיביא אדם מישראל קרבן מיד בקרבתו לפני ה' ולא ידע מה לעשות:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



[א] "וידבר ה' אל משה קח את אהרן ואת בניו אִתו" -- מה תלמוד לומר? לפי שהוא אומר (שמות לב, לה) "וַיִּגֹּף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" - היה במשמע שנתרחק אהרן.    כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" - היה במשמע שנתקרב אהרן.

מנין שידע משה שנתרחק אהרן?    שנאמר (דברים ט, כ) "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההִוא" -- ולא נאמר "וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא".    כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" - ידע משה שנתקרב אהרן.

מנין שהיה בלבו של אהרן שנתרחק?    נאמר בסוף הענין (ויקרא ט, ז) "קְרַב אל המזבח" - והלא כבר הסדיר משה לפניו כל העבודות?! - אלא שלא יהיה לבו לדבר אחר.    כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" - ידע אהרן שנתקרב.


[ב] דבר אחר: "קח את אהרן ואת בניו אתו" מה תלמוד לומר? והלא בכמה מקומות נאמר בו במשה 'לקיחה' בבני אדם, שנאמר:

וכי מפשיל היה משה בני אדם לאחריו?!    אלא אמר לו הקב"ה "קחם בדברים שלא יהיה לבם לדבר אחר".


[ג]

  • "ואת הבגדים" -- אלו הבגדים שהפקדתיך (ס"א שפקדתיך) עליהם שנאמר (שמות כח, ד) "ואלה הבגדים אשר יעשו חֹשן ואפוד..."
  • "ואת שמן המשחה" -- זה שמן המשחה שהפקדתיך (בס"א כנ"ל) עליו שנאמר (שמות ל, כה) "ועשית אֹתו שמן משחת קדש..."
  • "ואת פר החטאת" -- כמה שנאמר (שמות כט, י-יא) "והקרבת..את הפר לפני השם"‏[1]
  • "ואת שני האילים" -- כמה שאמר (שמות כט, טו-יט) "ואת האיל האחד תקח..ולקחת את האיל השני".
  • "ואת סל המצות" -- שלא כסדר האמורים להלן (שמות, כט) אמורים כאן.


  1. ^ עיצבתי כאן את הציטוט כאילו היא נפרשת על פני שני הפסוקים. אחרת נצטרך הגהה בטקסט כדי להתאים את המילים במדויק אל אחד משני הפסוקים - פסוק י' או פסוק יא'. ודוק וקל. - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ח · ב · >>