) כי ענין המלואים שתהיה להם יד שלמה לעבוד את עבודת ה' ויאמר כן במזבח עצמו והעובדים והנה כל הקרבנות האלו באים למלא את ידם כדכתיב (שם כט א) וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימים אבל נקרא האיל השני איל המלואים בעבור שהוא סוף הקרבנות הללו ובו תמלא ידם וכהנו לפניו ית' לפרש כי כלם מעכבין בענין ויתכן כי החטאת לכפר על המזבח ולקדשו כי כן כתיב (לעיל פסוק טו) והעולה להרצאה על הכהנים ככפרת כל עולת נדבה והשלמים תודה לשם שנתן להם בביתו ובחומותיו יד ושם והנה השלמים לבדם באים על מלוי הידים ולכך יקראו מלואים ויאמר "מלואים" ולא מלוי בעבור כי החלבים והשוק גם תרומת הלחם הכל קרב
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח" - לא ידעתי אם מערבן להזאות הללו כמו (
להלן טז יח) "ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח". וכן לא נתברר לי מה טעם איחר הזאות הללו לאחר הקטרה של מלואים. כי בצואה
(שמות כט, כא) הקדים ההזאות ואח"כ אמר "ולקחת מן האיל החלב והאליה"
(שם, כב).
ואולי בעבור שאמר שם
(שם, כא) "וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו" - למד משה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהם שבו יהיו קדושים לגמרי. כי לא הזכיר שם במשיחה 'קדוש'
(שם, ז), ולא במתן בהונות
(שם, כ), וכאן אמר
(ויקרא ח, יב) "וימשח אותו לקדשו" -- לא שיקדש לגמרי. עד שעשה ההזאות ואמר בהן (כאן) "ויקדש את אהרן ואת בניו". והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו. וכך אמרו בת"כ (
צו מלואים לד):
"ויקדש את אהרן" – הא למדת שלא שלם קדוש אהרן והבנים אלא בהזאת דם.
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והנותר בבשר ובלחם" - הבי"ת בשתי המלות תשמש כמו מ"ם והנותר מן הבשר ומן הלחם וכן ביום השמיני והלאה (
יחזקאל מג כז) בשנה ההיא שמונה עשרה שנה (
שופטים י ח) ולא פירש הכתוב "והנותר עד הבקר" כי כבר למדו משפט הקרבנות וידעו ששלמים הללו נדונין כחמורין שבהן שנאכלין ליום ולילה או שקצר הכתוב כאן בעבור שהוא מפורש בצואה (
שמות כט לד) ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו" - על דעת הברייתא של תורת כהנים (שמיני מלואים מב) ענין הפסוק הזה שלא יצאו מפתח אהל מועד יומם ולילה בשעת עבודה כלומר עד שישלימו כל העבודה המוטלת עליהם באותו העת והיא מצוה נוהגת לדורות שלא יניח כהן עבודה ויצא וחייבין עליה מיתה והוא שאמר בכהן גדול (להלן כא יב) ומן המקדש לא יצא ולא יחלל אמרו (בת"כ כאן) אימתי אינו יוצא ואינו מחלל הוי אומר בשעת עבודה ודרשו (שם) פן תמותו (להלן י ז) ממשמע לאו אתה שומע הן אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה שאם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה מנין לכל הכהנים שבכל הדורות תלמוד לומר כי שמן משחת ה' עליכם (שם) פירוש שלא אמר כי בשמן משחת ה' אתם משוחים ואמר עליכם כמו והיתה להיות להם משחתם לכהונת עולם לדורותם (
שמות מ טו)
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה" - יאמר בכל מקום "כאשר צוה ה' ביד משה" אבל בכאן מפני שהוסיפו על המצוה לא אמר כן כי לא עשו כאשר צוה ה' את משה אבל עשו כל הדברים אשר צוה ה' ועוד נוסף עליהם מה שאמר באש זרה אשר לא צוה אותם (להלן י א)
