פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ויקרא ז לא

מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חַדְיָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסַק כַּהֲנָא יַת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חַדְיָא לְאַהֲרן וְלִבְנוֹי:
ירושלמי (קטעים):
החזה נְיָיעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והקטיר הכהן את החלב" - ואח"כ והיה החזה לאהרן (תורת כהנים פרק ט"ז) למדנו שאין הבשר נאכל בעוד שהאימורים למטה מן המזבח

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] מנין שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר הקטרת חלבים?    תלמוד לומר "והקטיר...החלב המזבחה" - ואחר כך - "והיה החזה לאהרן ולבניו".


[ה] נטמאו אימורין או שאבדו - יכול לא יהיו אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק?    תלמוד לומר "והיה החזה".

וכן הוא אומר בבני עלי - (ש"א ב, טו) "גם בטרם יקטִרון את החלב...כי אם חי".   מה נאמר בהם?   (שם, יז) "וַתְהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני השם כי נאצו האנשים את מנחת השם".



<< · מ"ג ויקרא · ז · לא · >>