מ"ג ויקרא ז לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חַדְיָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסַק כַּהֲנָא יַת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חַדְיָא לְאַהֲרן וְלִבְנוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | החזה נְיָיעָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק טז (עריכה)
[ד] מנין שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר הקטרת חלבים? תלמוד לומר "והקטיר...החלב המזבחה" - ואחר כך - "והיה החזה לאהרן ולבניו".
[ה] נטמאו אימורין או שאבדו - יכול לא יהיו אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק? תלמוד לומר "והיה החזה".
וכן הוא אומר בבני עלי - (ש"א ב, טו) "גם בטרם יקטִרון את החלב...כי אם חי". מה נאמר בהם? (שם, יז) "וַתְהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני השם כי נאצו האנשים את מנחת השם".