מ"ג ויקרא ד ה


<< · מ"ג ויקרא · ד · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִסַּב כָּהֲנָא רַבָּא מִדְּמָא דְּתוֹרָא וְיַעֵיל יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסַב כַּהֲנָא רַבָּא דְמִתְרַבֵּי בְּמִשְׁחָא מִדְמָא דְתוֹרָא וִיהַנְעַל יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל אהל מועד" - למשכן ובבית עולמים להיכל 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לַמִּשְׁכָּן; וּבְבֵית עוֹלָמִים, לַהֵיכָל.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] "ולקח"-- נאמרה כאן 'לקיחה' ונאמרה להלן 'לקיחה' (שמות כד, ו); מה 'לקיחה' אמורה להלן בכלי, אף כאן-- בכלי.


[ו] "ולקח הכהן המשיח"-- אין לי אלא המשיח בשמן המשחה; מרובה בגדים מנין?   תלמוד לומר (ויקרא ד, טז) "הכהן".   [כהן הדיוט מנין? תלמוד לומר (ויקרא ד, ה) "הכהן".][1]

אם סופינו לרבות כהן אחר, מה תלמוד לומר "ולקח הכהן המשיח"?   אלא מצוה שיקבל כהן המשיח, ואם קבל כהן אחר-- עבודתו כשרה.


[ז] "מדם הפר"-- מדם הנפש; לא מדם הבשר ולא מדם התמצית. מן הפר יקבל.


"והביא אֹתו"-- כשר ולא פסול.   "אֹתו אל אהל מועד"-- למעט קרבנו למצוה יחידית שלא ינתן מדמו על מזבח הזהב.


  1. ^ עי' במלבי"ם. דלא צריך קרא לרבות מרובה בגדים בפר כהן משוח - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ד · ה · >>