כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
יִסְגוּן בְּנִין וּבְנָן וִיהֵי כְזִיו מְנָרַת קוּדְשָׁא זִיוְהוֹן וְרִיחֲהוֹן כְּרֵיחַ קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ילכו יונקותיו" - יסגון בנין ובנן ויהי כזית מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא
"
כלבנון" - כבית מקדשא
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"יונקותיו" - ענפיו הרכים וכן ויעל כיונק לפניו (ישעיהו נג)
"הודו" - ענין הדר ונאה
מצודת דוד
"
ילכו יונקותיו" - ענפיו יתפשטו למרחוק והוד יפיו יהיה כאילן זית שעליו לחים כל השנה וריחו יהיה נודף כריח לבנון המריח ביותר לפי מרבית העשבים והאילנות הגדילים שמה ר"ל יהיו משופעים בהרבה מיני טובות
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ילכו יונקותיו", שהם ענפים הרכים שעולים מן הארץ אצל השרשים הם ילכו ויתפשטו, ר"ל הבנים שיהיו באחרית הימים שהם היונקות שעלו אחרי השרשים הקדמונים שהכו ונתבטלו הם יהיו לעצים רעננים נושאי פרי, "
ויהי כזית הודו" שהזית יתן שמן למאור, כן יאירו פרים באור ה', והזית עלהו רענן בקיץ ובחורף וכן יתמידו בהצלחתם בכל הזמנים, "
וריח לו כלבנון" ועדן יהיה להם ריח הלבנון שהיא הקדושה והטהרה המתיחסת אל הלבנון שהוא בא"י מקום הטהרה והקדושה:
ביאור המילות
"
יונקותיו". הם הבדים הדקים שעולים אצל האילן מן השרשים
(יחזקאל י"ז):
