מ"ג הושע יב ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהֹוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃
תרגום יונתן
נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן הוּא יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת דְאִתְגְלֵי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּכְמָא דַאֲמִיר עַל יְדֵי מֹשֶׁה דָכְרָנֵיהּ לְכָל דָר וְדָר:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זכרו" - שמו כי בשם יזכר
מצודת דוד
"ה' זכרו" - שמו הוא ה' המורה שהוא אדון הכל
"וה'" - ר"ל הלא ה' הוא האלהים על צבאות מעלה ומטה והכל שלו ובידומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אלהי הצבאות", כבר באר הראב"ע שעקר שם צבאות הונח על צבא מעלה:
"ה' זכרו". התבאר אצלי שיש הבדל בין שם, וזכר השם הוא השם העצמי, והזכר הוא השם שברא ע"י מעשיו כמ"ש זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור, ור"ל שגם הנהגתו הפרטית הוא ע"י שם הויה שמורה על עצמו בבלתי אמצעי: