מ"ג הושע ד יג

מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־כֵּ֗ן תִּזְנֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עַל רֵישֵׁי טוּרַיָא מְדַבְּחִין וְעַל רַמָתָא מַסְקִין בּוּסְמִין תְּחוֹת בְּלוֹט וּלְבַן וּבוּטְמָא אֲרֵי מַעֲפֵי טוּלֵיהּ עַל כֵּן מְזַנְיָן בְּנַתְכוֹן דַהֲוָאָה לְכוֹן מִבְּנַת עַמְמַיָא וְכַלָתְכוֹן דִנְסִבְתּוּן לְבָנֵיכוֹן מִן עַמְמַיָא נָיְפָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלון" - קייאני"א בלע"ז שגדל בו פרי שקורין גלננ"ץ בלע"ז

"ולבנה" - עץ שקליפתו לבנה

"ואלה" - אולמ"א בלע"ז שענפיו מרובין ונוטעין אותו לצל

"על כן תזנינה בנותיכם" - על שאתם מתחברין לעבודת אלילים כמשפטי הגוים הקדמונים והם מתחברים עמכם ואתם הייתם מתחתנים בם ובנותיכ' הנולדות לכם מבנותיהם נוהגות כמנהג אמן ומזנות כן ת"י

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על ראשי ההרים יזבחו", לשם זנו מתחת אלהיהם, ומצייר שהזבוח לע"ז שהיתה עבודה עקרית ונעשית בכנופיא ברב עם היתה על ראשי ההרים, "והקטור" שלא היתה עבודה עקרית וכ"א עשאו ביחוד בפ"ע היו עושים "על הגבעות" שתחת ההרים איש איש לבדו "תחת אלון ולבנה", וגם שעם הזבוח והקטור היו מזנים כי הזנות היה מקושר עם ע"ז כנודע, והיו ג"כ שני מיני זנות, זנות בפרהסיא על ההרים, וזנות בצנעה על הגבעות כמו שיבואר בפ' שאח"ז:

"על כן תזנינה בנותיכם" כמו שאבותיהם זנו כמו שיפרש, והנה הבנות היו דרכם לשלוח החוצה אל אנשיהם, והכלות היו בביתם (כמ"ש שופטים סי' י"ב), והבנות הם תזנינה שהזנות מורה על ששטה מתחת אישה והיו נחשבים כזונות, אבל "כלותיכם תנאפנה" כי הכלות שהם בביתם והם התירו הזנות והעריות בפרהסיא לא נחשב זה בעיניהם כזנות רק כנאוף שכולל גם נאוף הפנויה:


ביאור המילות

"ההרים, הגבעות". ההרים גדולים מגבעות, והגבעות הם תחת ההרים, (ישעיה ב' ובכ"מ):

"יזבחו, יקטרו". יזבחו היא עבודה קבועה וחשובה יותר מן הקטור, כמ"ש זובחים בגנות ומקטרים על הלבנים (ישעיה ס"ה) לבעלים יזבחו ולפסילים יקטרון (לקמן י"א) במש"ש:

"תזנינה, תנאפנה". כבר התבאר (למעלה ג' א') שפעל זנה מורה על הבגידה והיציאה מרשות בעלה, ופעל נאף מורה על תאות הניאוף, ויבא גם על הפנויה וגם על איש, או באשת איש כשלא ידבר מצד היציאה מרשות בעלה רק מצד תאות הנאוף לבד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כן" - הואיל והאנשים יוצאים על ההרים לזבוח לעבודת כוכבים לכן מצאו הבנות והכלות מקום לזנות כי אין רואה

"יזבחו" - אל עבודת כוכבים

"כי טוב צלה" - כי כ"א מהם צלה טוב כי הוא מרובה בענפים וטוב לעמוד תחתיו

מצודת ציון

"אלון ולבנה ואלה" - שמות אילנות

<< · מ"ג הושע · ד · יג · >>