<< · מ"ג הושע · ב · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיַת בְּנָהָא לָא אֲרַחֵם אֲרֵי בְנִין דְטָעַן אִינוּן:

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואת בניה לא ארחם:    כמו שפירשנו כי הכנסיה בכלל תקרא אם, ונקראו הפרטים בנים, או הילודים כל דור ודור שנהגו מנהג הדור הראשון העובד עכו"ם:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי בני זנונים המה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ"מ סובלים עון אמותם ור"ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה

"ואת בניה" - ר"ל אף על הצדיקים שבהם לא ארחם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת בניה", ועי"כ "לא ארחם" גם על בניה, ובנמשל שלא אחוס גם על הצדיקים שביניהם שאחר שכלל הכנסיה זנו מאחרי, העולם נדון אחר רובו, והם ג"כ בני זנונים:

 

<< · מ"ג הושע · ב · ו · >>