מ"ג דניאל ט כו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין ל֑וֹ וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִ֠ית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצּ֣וֹ בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֽוֹת׃
רש"י
"ואין לו" - כמו ואיננו
"משיח" - אינו אלא ל' שר וגדול
"והעיר והקדש" - והעיר והמקדש
"ישחית עם נגיד הבא" - עליהם הוא טיטוס ואוכלוסיו
"וקצו בשטף" - וסופו לקללה ואבדון שישטיף כח מלכותו ע"י משיח ועד קץ מלחמ' גוג תהא העיר
"נחרצת שוממות" - חרץ של שוממותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בשטף" - הוא לשון מושאל משטיפת מרוצת המים
"נחרצת" - ענין כריתה וחתוך וכן כי כלה ונחרצה (ישעיהו י')
מצודת דוד
"ששים ושנים" - ולא חש למנות עוד ד' השנים וכמ"ש למעלה לפי שאין בהם שמטה שלימה
"יכרת משיח" - זה אגריפס המלך אשר יומת בעת החורבן
"ואין לו" - אין לו עוד בעולם והוא כפל ענין במ"ש
"והקודש" - המקדש
"עם נגיד" - עמו של הנגיד הבא על ירושלים והוא טיטוס
"וקצו בשטף" - אבל סופו של העם ההוא לכליון ברב שטף אף הבאה ע"י המשיח
"ועד קץ מלחמה" - המלחמה שתהיה בסוף כל המלחמות והיא מלחמת גוג
"נחרצת שוממות" - תהיה העיר ירושלים נכרתת בכריתת שממון