רש"י על דניאל ט
<< · רש"י על דניאל · ט · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ז
"ולנו בושת הפנים" - כדי אנו להתבייש על המאורע לנו כי אנחנו גרמנו לעצמנו
"כיום הזה" - כאשר אנחנו רואים היוםפסוק ט
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"ה' סלחה" - לחטאתינו
"ה' הקשיבה" - אזנך לצעקתינו
"ועשה" - את בקשתינו ואל תאחרפסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
"כי חמודות אתה" - דברי חמד יש לך להקב"ה
"ובין בדבר" - ותן לב להבין בדברפסוק כד
"לכלא הפשע ולהתם חטאת" - שיקבלו ישראל את גמר פורענותם בגלות טיטוס ושעבוד וכדי שיכלו פשעיהם ויתמו חטאתם ויתכפר עונותם כדי להביא עליהם צדק עולמים ולמשוח עליהם קדש קדשים הארון והמזבחות וכלי הקודש שיבואו להם ע"י מלך המשיח
"ומנין שבועים" - ארבע מאות ותשעים שנה גלות בבל ע' ובית שני ת"ךפסוק כה
"עד משיח נגיד" - זמן תנתן מיום החורבן עד בא כרש מלך פרס שאמר הקב"ה עליו שהוא ישוב ויבנה עירו וקראו משיחו ונגידו שנאמר כה אמר ה' למשיחו לכורש וגו' הוא יבנה עירי וגלותי ישלח וגו'
"שבועים שבעה" - שבע שמטות שלימות יהיו בגולה קודם שיבא כורש ועוד היו יותר שלש שנים אלא מתוך שלא שלמה השבוע לא נמנה בשנת אחת לדריוש המדי שהיה דניאל עומד בה כשנאמר לו החזון הזה כלו שבעים לכבוש יהויקים צא מהן י"ח שנה שקדמה כבוש יהויקים לחורבות ירושלים נשארו נ"ב שנה היא ששנו רבותינו נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה הם נ"ב שנה אשר מיום החורבן עד שחזרו בימי כורש הרי ז' שמיטות ושלש שנים
"ושבועים ס' ושנים תשוב ונבנתה" - העיר ברחובתיה
"וחרוץ" - הם חריצים שעושין סביב החומה לחזוק העיר שקורין קאב"ה בלע"ז
"ובצוק העתים" - ואותן העתים יהיו בצוק ובצרה כי בשעבוד מלכי פרס ועובדי כוכבים יהיו מטריחים עליהם בשעבוד קשה ואע"פ שהם ס"ב שבועים ועוד ארבע שנים שנותרו מן השבוע השמיני' שהיתה תחלתו נבלעת ג' שנים בתוך נ"ב של המשך הגולה לא נמנו כאן אותן ד' שנים לפי שלא מנה כאן אלא שבועים והרי אתה מוצא שמתחילה התחיל למנות שבועים ע' ובסוף כשפירש עתיהם ומשפטיהם לא מנה אלא ס"ט אלא שבוע א' נחלק מקצתו לכאן ומקצתו לכאן והוא לא הזכיר אלא השבועים השלמים
"ובצוק העתים" - בצוקה יהיו אותן העתיםפסוק כו
"ואין לו" - כמו ואיננו
"משיח" - אינו אלא ל' שר וגדול
"והעיר והקדש" - והעיר והמקדש
"ישחית עם נגיד הבא" - עליהם הוא טיטוס ואוכלוסיו
"וקצו בשטף" - וסופו לקללה ואבדון שישטיף כח מלכותו ע"י משיח ועד קץ מלחמ' גוג תהא העיר
"נחרצת שוממות" - חרץ של שוממותפסוק כז
"לרבים" - לשרי' כמו וכל רבי המלך בס' ירמיהו
"שבוע אחד" - יבטיחם בהגברת ברית ושלוה עד ז' שנים ובתוך השבוע יפר את בריתו
"ישבית זבח ומנחה" - וזהו שאמר בחזיון הראשון ובשלוה ישחית רבים מתוך ברית שלוה ישחיתם
"ועל כנף שקוצים השומם" - כנוי של גנאי עכו"ם הוא כלומר ועל מושב גובה בין שקוצים ותיעוב יניח את השומם את העכו"ם שהיא נאלמת כאבן דומם
"כנף" - ל' גובה ככנף עוף הפורח
"ועד כלה ונחרצה תתך על שומם" - ותתקיים ממשלת השקץ עד יום אשר תתך עליה כלה ונחרצה הנגזור עליה בימי מלך המשיח
"תתך על שומם" - תגיח ותרד כליון חרוץ על העכו"ם ועל עובדיה
<< · רש"י על דניאל · ט · >>