מ"ג דניאל ז כה


<< · מ"ג דניאל · ז · כה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומלין לצד עליא [עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִלִּין לְצַד עליא [עִלָּאָה] יְמַלִּל וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד עליא עִלָּאָה֙ יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לצד עלאה" - כלפי מעלה

"ולקדישי עליונין יבלא" - ולישראל יטריח ויציק

"ויסבר להשניא זמנין ודת" - ידמה בלבו להעבירם על כל מועדיהם ודתיהם

"עד עידן ועידנין ופלג עידן" - קץ סתום הוא זה כאשר נאמר לדנייאל סתום הדברים וחתום ודרשוהו הראשונים איש לפי דעתו וכלו הקצים ויש לנו לפותרו עוד כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים האמור בסוף הספר אשרי המחכה וגו' ופי' המועד עד עת שני עתים וחצי עת ואמר שהעתים הם ד' מאות ופ' שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית וד' מאות ועשר ימי מקדש ראשון הרי תת"ץ ועוד חצי העת הזה תמ"ה הרי אל"ף של"ה את אלה חשוב מעת הוסר התמיד עד שוב זבח התמיד אל מקומו והוא הוסר שש שנים לפני החורבן ויש קצת ראיה בספר זה ועוד יש מביאין ראיה לחשבון זה הסתר אסתיר פני הסתר אסתיר בגי' אלף ושל"ה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יבלא" - מלשון בליה והפסד

"ויסבר" - ענין מחשבה ובדרז"ל סברוהו רבנן

"עדן" - כן התרגום של עת ושל שנה 

מצודת דוד

"ומלין" - והוא ידבר דברי חרוף מול העליון ואת ישראל קדושי עליונים ישחית כי רוב בני הגולה המה במלכות ישמעאל

"ויסבר" - ויחשב לשנות מישראל זמן המועדים ומשפט התורה ויהיו מסורים בידו עד עת וחוזר ומפרש כמה היא העת ואמר שהעת יהיה עדן ועדנין ופלג עדן ור"ל שתי שנים וחצי שנה יהיו מסורים בידו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולקדישי עליונין יבלא", שבימי רדיפת הדת, וכאשר עמד הקרן זעירא נביא הישמעאלים, כלו כמה צדיקים וקדושי עליון," ויסבר להשניא זמנין ודת," שמחמד נותן דת הישמעאלים שינה את הדתות, והעביר את המועדות. " ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן," אחר שסתם ולא פירש איזה עדן, בודאי כיון על עת ידוע, והוא או ארבע מאות שנה מועד גלות מצרים, או ת"י שנה זמן שעמד מקדש ראשון, וכן פי' חז"ל וכל הקדמונים, רק שהם פירשו פלק עדן חצי זמן מארבע מאות או מת"י שנה, ולפ"ז כלו כל הקצים, והאמת הוא שפי' פלג עדן חצי זמן הכולל של עדן ועדנים, ואם נחשוב העדן ד' מאות שנה, שלשה עדנים הם אלף מאתים, וחצי עדן הוא שש מאות שנה, סה"כ ח"י מאות שנה, ויגיע הזמן בשנת תרכ"ח, שאז יכלו ח"י מאות שנה מזמן חורבן בית קדשנו ע"י הרומיים, רק זמן זה לא יתאים עם יתר הזמנים שיבואו בספר הזה, ומוכרח שהעדן הוא ת"י שנה כזמן עמידת בית ראשון, שלשה עדנים הם אלף ר"ל שנה וחצי עדן הוא תרט"ו, סה"כ אלף שמוה מאות מ"ה שנה, ויגיע זמן הקץ בשעת תרע"ג, והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר, וזמן זה בא שנית בסי' י"ב שאמר המלאך לדניאל כי למועד מועדים וחצי תכלינה כל אלה, ואחר שהזמן סתום וזמנים הידועים בימי דניאל היו שתים ארבע מאות ות"י, לא רחוק כי לכן הוכפל הדבר להודיע שכיון על ב' הזמנים שלמועד מועדים וחצי מזמן של ארבע מאות שהוא בשנת התרכ"ח תהיה ההתחלה, והדבר ימשך עד מועד מועדים וחצי מזמן השני הידוע שהוא זמן ת"י של בית ראשון, ויגיע אחרית הדבר בשנת תרע"ג:

<< · מ"ג דניאל · ז · כה · >>