פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן מַלְכָּא בֵלְשַׁאצַּר שַׂגִּיא מִתְבָּהַל וְזִיוֹהִי שָׁנַיִן עֲלוֹהִי וְרַבְרְבָנוֹהִי מִשְׁתַּבְּשִׁין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱ֠דַ֠יִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שגיא מתבהל" - הרבה מתפחד

"משתבשין" - נחפזין

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז נבהל המלך הרבה מאוד וזוהר פניו נשתנה עליו עוד יותר והשרים היו משובשים ומבולבלים בדעתם מגודל החרדה

מצודת ציון

"משתבשין" - ענין בלבול ושבוש הדעת

<< · מ"ג דניאל · ה · ט · >>