פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר ׀ בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמר בטעם חמרא" - אמר בעצת היין שנשתכר

"להיתיה" - להביא

"די הנפק" - שהוציא

"שגלתה" - לשון מלכא בלשון ארמי כמו (נחמיה ב) והשגל יושבת אצלו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בטעם" - בעצת הסתת שכרות היין אמר להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נבוכדנצר אביו מן ההיכל אשר בירושלים

"וישתון" - ויהיו שותין בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו

מצודת ציון

"שגלתה" - היא המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל

<< · מ"ג דניאל · ה · ב · >>