פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו" - אך עיקר שרשיו הניחו

"ובאסור די פרזל ונחש" - כלומר תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבליה

"בדתאא" - בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם

"יצטבע" - יהא שרוי תמיד לשון טבילה

"חלקה" - חלקו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברם" - אבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה אסור ומקושר בקשורי ברזל ונחושת בעשב של השדה לבל יזוז ממקומו

"יצטבע" - יתכבס בטל השמים

"ועם חיותא" - עם החיות יהיה חלקו בעשב השדה לאכול בהם חלק כחלק

<< · מ"ג דניאל · ד · יב · >>