מ"ג דניאל ג ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתון נורא" - גומא שעושין לשרוף בה אבנים לסיד והוא כבשן שבכל המקרא

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ומן" - ומי אשר לא יפול וישתחוה אזי מיד בעת הזאת יושלך לתוך תנור אש הבוערת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ב) השאלות (ב - ז) מן הפקודה נראה שלא אסף רק השרים והשלטונים כמו שבאר בפסוק ב' ובפסוק ג' שרק השרים לבדם באו, ואיך אמר בפסוק ה' לכון אמרין עממיא אומיא ולשניא, שמבואר שהיתה הפקודה לכל העמים לא להשרים לבד, וכן אמר בפסוק ז' שכל העמים נפלו על פניהם, וזה סותר לפסוק ב' ג'?, וגם איך אפשר שכל העמים יתקבצו אל הבקעה והוא היה לו תחת ממלכתו עם עצום כחול אשר על שפת הים לרוב ולא תכיל הארץ אותם?, ולמה כפל חמשה פעמים שישתחוו לצלם שהקים נבוכדנצר או לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר מלכא, שכבר נודע מהות הצלם ומי הקימו:

(ו) "ומן, ומי שלא יפול וישתחוה, באותו שעה" [ר"ל תיכף] "יושלך לכבשן אש בוער," זה עונש לממרה מצות המלך, וגם לשרוף ולבער את המורד מן העולם שיהיה כלא היה ולא תעשה מרידתו רושם בהענין הרוחני אשר כיון במלכות הנצחי:


 

<< · מ"ג דניאל · ג · ו · >>