פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברי הימים ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפי כל נביאיו" - שישים דבר בפיהם לאמר עלה והצלח ויעלה ויפול מכלל שהיו נביאי אמת שלא היו מתנבאים כי אם מה שישים השם בפיהם

"תפתה וגם תוכל" - לפי שיש מפתה הבא לפתות חבירו פעמים שהמפותה מבין שזה רוצה לפתותו והוא נזהר ואינו שומע להתפתות אבל באחאב תפתה וגם תוכל

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והייתי לרוח שקר" - ר"ל אני אדבר שקר בפי נביאיו להבטיחו על ההצלחה

"תפתה וגם תוכל" - בזה תפתה אותו וגם תוכל לו כי יהיה ניסת וילך למלחמה

"צא ועשה כן" - חזר לזרזו על הדבר

מצודת ציון

"לרוח" - ענין דבור הבא בהפחת הרוח וכן וברוח שפתיו (ישעיהו יא)

"תוכל" - מלשון יכולת