רש"י על דברי הימים ב יח


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירד לקץ שנים" - ובמלכים (א' כ"ב) כתיב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט וגו' בשנה השלישית מששלח את בן הדד

"ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד" - כמו שכתוב שם בספר מלכים הידעתם כי לנו רמות גלעד כי כשהציב יעקב אבניו שם את הגל (בראשית ל"א) וקרא לו גלעד הוחזק בו ואבותינו לקחו גלעד והרמות משוכי' ומוחזקים אחרי העיר ואבותינו אז בימי משה כשתפשו גלעד שתקו אז מלקחת אותה כי לא חששו בהם או שמא בימי משה לקחוה ואחרי כן לקחוה האומות מיד ישראל ושלנו הם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דרש נא כיום את דבר ה'" - ולא מנביאי הבעלים אשר אתה בוטח בהם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקבץ מלך ישראל את הנביאים ד' מאות" - וכולם נביאי אמת היו כי מה ששאל ממנו יהושפט קבץ לו כן מוכיח בסמוך (פסוק כ') ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו וגו' עד והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו שאומר להם לאמר לאחאב עלה ויתן האלהים ביד המלך מכלל שהיו נביאי ה' שלא היו מתנבאים אלא דבר ה' שאם היו נביאי שקר אין הפתוי נופל עליהם שלא היו מתנבאים אלא מה שהיו בודי' מלבן ועוד שאמר יהושפט שוב האין פה נביא לה' עוד ודאי יודע אני שהם נביאי ה' אלא מקובלני מבית אבי אבא שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון א' ולשון א' והללו כולם מתנבאים עלה והצלח

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כל ימיו לרעה" - כי זהו שאמר (מלכים א כ"ב) יען אשר שלחת איש חרמי וגו'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מהר מיכהו" - כתיב חסר יו"ד משום בזיון כינה לו שם אחר מיכהו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלובשים בגדים" - בגדי מלכות

"ויושבין בגורן פתח שער שומרון" - בא להודיענו כי כשנתנבאו הנביאים לפניהם היו יושבים חוץ לעיר ושם באו מרגלים של מלך ארם ושמעו שהודיע למלך ישראל שהוא לבדו יפול במלחמה הוא שצוה מלך ארם לחיילותיו לקמן (פ' ל) לא תלחמו את הקטן ואת הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו לקיים דברי מיכיהו לפיכך כתיב בגורן שהיה מקום מרגלים לרגל אבל אם הועד בתוך העיר לא היו המרגלים של מלך ארם יכולין לבא שמא ירגישו בהם שהם מרגלים אבל כשהם חוץ לעיר אפי' ירגישו בהם ויבינו כי מרגלים הם יכולין הם לומר למקום אחר אנו הולכים ומה שקרבנו פה אל הגורן בשביל הרגש גדול וקבוץ חיילות הנה פתח העיר תמהנו ופנינו מן הדרך לראות מה זה והמרגלים הם הודיעו למלך ארם והוא צוה שלא להרוג שום אדם כי אם מלך ישראל לבדו שאם לא כן מה עלה בלבו שצוה שלא להרוג מישראל רק המלך לבדו אלא מרגלים היו לו ושמעו את מיכיהו אומר ראיתי את כל ישראל נפוצים וגו' ויאמר ה' לא אדונים לאלה סימן שיהרג המלך אבל ישראל ישובו איש לביתו לשלום ושמעו את זה שאמר אם שוב תשוב בשלום (לקמן פ' כ"ז) הכל שמעו המרגלים והגידו למלך ארם ואז צוה מלך ארם לעשות כדבר מיכיהו להרוג המלך לבדו

"עלו והצליחו וינתנו בידכם" - כלומר הלואי שתצליחו וינתנו בידכם

"נפוצים על ההרים" - כי כשבורחים מן המלחמה בורחים על ההרים לבית מנוס כמו (בראשית יד) והנשארים הרה נסו ועוד שהמלחמה היתה ברמות גלעד מקום הרים וגבעות

"ויאמר ה' לא אדונים לאלה" - לפיכך נפוצים כצאן על ההרים שאין להם רועה שמלכם יהרג

"ישובו איש לביתו בשלום" - שאחאב לבדו יהרג אבל שאר ישראל ישובו איש לביתו לשלום כאשר צוה ארם לעמו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל צבא השמים עומדים על ימינו ושמאלו" - אלו מלכי השחתה העומדים לפניו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצא הרוח" - פתרון ויצא המלאך שהרי אומר לעיל וכל צבא השמים וגו' ועתה יצא אחד מן המלאכים ויאמר אני אפתנו כדאמר (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות ולפיכך קדם ואמר לעיל וכל צבא השמים עומדים שאל תתמה כשתאמר ויצא הרוח מי הוא ומהיכן יצא וכשאמר וכל צבא השמים עומדים כדי להודיע מהיכן יצא משאר הרוחות העומדים עליו ורבותינו פירשו זהו רוחו של נבות

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפי כל נביאיו" - שישים דבר בפיהם לאמר עלה והצלח ויעלה ויפול מכלל שהיו נביאי אמת שלא היו מתנבאים כי אם מה שישים השם בפיהם

"תפתה וגם תוכל" - לפי שיש מפתה הבא לפתות חבירו פעמים שהמפותה מבין שזה רוצה לפתותו והוא נזהר ואינו שומע להתפתות אבל באחאב תפתה וגם תוכל

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנך רואה" - שיהרג אחאב

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שימו זה בית הכלא" - ואע"פ שלא ראינו שנתנו קודם לכן בבית הכלא אלא מתוך שאמר השיבוהו תוכל לומר שנתנו קודם לכן בבית הכלא ואם תרצה לומר שלא נתנוהו קודם לכן מעולם לא תקשה לך והשיבוהו כי כן דרך המקראות כמו (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה וכן הרבה

"לחם לחץ ומים לחץ" - דוגמא (בישעיהו כ) לחם צר ומים לחץ

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התחפש ובא" - פתרון צריך אני להתנכר ולהתחפש בבגדים אחרים שלא יכירוני שאני מלך ישראל כי חשש לדברי מיכיהו שאמר לו אם שוב תשוב בשלום וגו' ואמר ליהושפט אני רוצה להשתנות עצמי ולבוא במלחמה שיש לי לחוש שמא שמעו ארמים מה שאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום ולא יסבו להלחם כי אם עלי

"ואתה לבש בגדיך" - תכסיסי מלכות ושריונות וכלי מלחמה של מלכות כי אין לחוש בדברי הנביא כי אם מלך ישראל לבדו כי כן הגידו מרגלים שלו דברי מיכיהו

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזעק יהושפט" - אמר לדגלו וחיילותיו שיבאו לעזור לו כמו אות אריה שבדגלו או דגל בני יהודה וכן מנהג כשנלחמים ב' גדודים מכנה כל גדוד וגדוד שם אחר לסימן לדגלו לצורך הגדוד שעמו שאם יתפרדו איש מעל אחיו או יתערבו הגדודים זה בזה יצעקו כל גדוד וגדוד שם סימן שלו ויכירו בקול הסימן ויתקבצו כולם יחד ויהיו באגודה אחת כבראשונה ולא שצעק לאלהיו וכן מוכיח (במלכים א' כב) ויזעק יהושפט ולא נאמר לשם וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו אך כתיב שם מיד ויהי וגו'

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל" - שהכירו והבינו מיד כשצעק אחר הסימן של דגלו כדמפרש כמו שהכירוהו וישובו מעליו כצווי מלך ארם ומה' הוא שהכירוהו

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיש משך בקשת" - איש ישראל מתכוין לירות במחנה ארם ובלא כוונתו

"ויך" - החץ את המלך ישראל

"בין הדבקים ובין השרין" - בין אותה רצועה שמדביקין הכובע שעל ראשו לשריון ואין לומר מצרי הי' כי למי נתכוין והלא מלך ארם צוה לא תלחמו את הקטן ואת הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו ואף לו לא נתכוין שהרי כתיב לתומו אלא בעל כרחו י"ל ישראל היה המורה ונתכוין לירות במחנה ארם ולפי תומו הכה את מלך ישראל

"ויאמר לרכב" - למנהיג את המרכבה

"והוצאתני מן המחנה" - כלומר מן המערכה הזו הראשונה והושיבני במערכות האחרונות

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעמיד במרכבה" - החזיק ועמד במרכבה שלא יבינו ישראל מכתו ויברכו ותחילת נפילה ניסה

"ותעל המלחמה" - נסתלקה ולא הוזק א' מישראל כי אם מלך ישראל לבדו כדבר הנביא שאמר (לעיל ב יח) לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום לשלום לא נאמר כי נהרג אחאב