מ"ג דברי הימים א ט כב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלָּ֤ם הַבְּרוּרִים֙ לְשֹׁעֲרִ֣ים בַּסִּפִּ֔ים מָאתַ֖יִם וּשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הֵ֤מָּה בְחַצְרֵיהֶם֙ הִתְיַחְשָׂ֔ם הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרֹאֶ֖ה בֶּאֱמוּנָתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם" - בקיומם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הברורים" - ענין בחירה

"יסד" - כמו תקן כי התקנה אל קיומה היא כמו היסוד אל הבנין

"הרואה" - הנביא על כי רואה במראה הנבואה

"באמונתם" - ענין קיום וכן והיה אמונת עתך (ישעיהו ל"ג

מצודת דוד

"כולם הברורים" - ר"ל מספר כולם של הנבררים להיות שוערים לשמור בספים היו מאתים וי"ב ובנחמיה נאמר מספר פחות כי לא חשב שם רק השומרים במחנה לויה הוא הר הבית וכאן כלל כולם

"המה בחצריהם" - המה מן היושבים בחצריהם סביבות ירושלים להיות קרובים לבוא לבית המקדש

"התיחשם" - והיה להם ספר יחוסם

"המה יסד" - ר"ל במספר הזה יסד דוד ושמואל הנביא להיות מתקיים בתקנת קיומם לבל יפחתו מרי"ב שוערים