עזרא כתב ספר היחס הזה על ידי חגי זכריה ומלאכי בתוך י"ח שנה שמאותו זמן שבא לירושלים זרובבל ויהושע הכהן בימי כורש הראשון עד שבא כורש בן אסתר והכל משום יחס דוד המלך, והלוים לשוערים ולשומרים ולמשוררים היאך העמידן דוד על מעמדם והכהנים למשמרותם, לפיכך יחסם מאדם ועד אברהם ולפי שהוצרך ליחס את אברהם הזכיר גם שאר העכומ"ז בניו ובני בניו ומשום בניו צריך ליחס שאר עכו"ם בני כנען להודיע היאך ירש אברהם את ארצם ומאחר שהוצרך להזכיר וליחס תולדות כנען הזכיר על גבם (תולדות) שאר עכומ"ז ומזכירם מעט מעט ומשליכם עד שהגיע לעיקר כדמפרש בבראשית רבה משל לאדם שהיה עובר ממקום למקום ונפלה לו מרגליות ועמד האדם וכבר בכברה העפר עד שמצא מרגליות כך אמר הקב"ה מה לי ליחס שם וארפכשד וכו' ותרח אלא למצוא לאברהם ומצאת את לבבו נאמן (לפניך) ומפני כבודו של יצחק יחס בני עשו וישמעאל ובני קטורה ומשליכן מעט מעט ומניחן ובני שעיר החורי מזכיר על כי בני עשו ירשום וגם ליחס תמנע שנעשית פילגש לבני אברהם להודיע שבחו של אברהם שהיתה בנות נשיאים ואלופים ורצתה להיות פילגש לזרע אברהם דכתיב ואחות לוטן תמנע (בראשית לז) וכתיב ותמנע היתה פילגש (שם) אלא לפי שאמרה אם איני כדאי להנשא לו לאשה אהיה לו פילגש ועוד לכן יחס בני שעיר שהם היו אלופים ומלכים והר שעיר של שעיר היה ובאהבת יצחק נתנה הקב"ה לעשו דכתיב ובני עשו יירשום וישבו תחתם (דברי' ב') ולהודיע קיום דברי הקב"ה שאמר ליצחק להרבות זרעו ולהשליטו בכל ובשביל כבודו של יצחק כתב כמו כן אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגומר (לקמן א') :
אדם שת אנוש. פתרונו כמו בני אדם שת ובני שת אנוש ולפי שאינו עיקר היחס מקצרן ומה שלא הזכיר קין והבל לפי שלא העמידו תולדות אבל משת יצאו תולדות נח ואברהם ומאברהם עד דוד:
מיוחס לרש"י
• לפירוש "מיוחס לרש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אדם שת אנוש – עזרא כתב ספר היחס הזה על ידי חגי זכריה ומלאכי, בתוך שמונה עשרה שנה שמאותו זמן שבא לירושלים זרובבל ויהושע הכהן הגדול בימי כורש הראשון, עד שבא כורש בן אסתר. והכל משום יחס דוד המלך, והלוים לשוערים ולשומרים ולמשוררים, היאך העמידן דוד על מעמדם, והכהנים למשמרותם. לפיכך יחסם מאדם ועד אברהם.
ולפי שהוצרך ליחס את אברהם – הזכיר שאר האומות בניו ובני בניו, ומשום בניו צריך ליחס שאר האומות בני כנען, להודיע היאך ירש אברהם את ארצם.
ומאחר שהוצרך להזכיר וליחס תולדות כנען – הזכיר על גבם (תולדות) שאר האומות, ומזכירם מעט מעט ומשליכם, עד שהגיע לעיקר. כדמפרש בבראשית רבה: משל למלך שהיה עובר ממקום למקום, ונפלה לו מרגלית. ועמד המלך וכבר בכברה העפר, עד שמצא המרגלית. כך אמר הקדוש ברוך הוא: מה לי ליחס שם וארפכשד וגו' ותרח, אלא למצוא אברהם: “ומצאת את לבבו נאמן [לפניך]”.
ומפני כבודו של יצחק יחס בני עשו, וישמעאל ובני קטורה, ומשליכן מעט מעט ומניחן. "ובני שעיר החורי" מזכיר על "כי בני עשו יירשום". וגם ליחס תמנע שנעשית פילגש לבני אברהם – להודיע שבחו של אברהם, שהיתה בת נשיאים ואלופים, ורצתה להיות פילגש לזרע אברהם, דכתיב: “ואחות לוטן תמנע" (בראשית לו כב), וכתיב: “ותמנע היתה פילגש" (שם פסוק יב). אלא לפי שאמרה: אם איני כדאי להנשא לו לאשה – אהיה לו פילגש.
ועוד: לכן יחס בני שעיר, שהם אלופים ושרים. והר שעיר של שעיר היה, ובאהבת יצחק – נתנה הקדוש ברוך הוא לעשו, דכתיב: “ובני עשו יירשום" וגו' “וישבו תחתם" (דברים ב יב). ולהודיע קיום דברי הקדוש ברוך הוא שאמר ליצחק להרבות זרעו ולהשליטו בכל. ובשביל כבודו של יצחק כתב כמו כן: “ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" וגו' (לקמן פסוק מג).
אדם שת אנוש – פתרונו כמו: בני אדם שת, ובני שת אנוש. ולפי שאינו עיקר היחס – מקצרן. ומה שלא הזכיר קין והבל – לפי שלא העמידו תולדות, אבל משת יצאו תולדות: נח ואברהם, ומאברהם עד דוד.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אדם שת אנוש – זה הוא מספר התולדות זה אחר זה. וכן "קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח שם" (ב-ד). אבל "שם חם ויפת" (ד) – הוא כמו "ראובן שמעון לוי יהודה".
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אדם שת אנוש וגו' עד "ויקבצו אל דוד חברונה" (
א א).
אדם שת אנוש – הנה כולם עד נח היה אב הראשון לשני. וזה שאדם הוא אבי שת, ושת הוא אבי אנוש, וכן כולם עד נח, והוא אבי "שם חם ויפת".
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"אדם שת אנוש" - כאלו אמר הראשון אדם יולד והוא הוליד את שת ושת את אנוש וכן עד נח ולא ראה להזכיר שאר התולדות על כי כולם ספו תמו במי המבול ולא נשאר מהם זרע ע"פ האדמה
תרגום
אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ
