פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטוֹבָה כִּי יָשׁוּב יְהוָה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהוֹתִֽירְךָ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹבָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהֹוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְט֔וֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיוֹתְרִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עוּבָדֵי יְדָךְ בְּוַלְדָּא דִּמְעָךְ וּבְוַלְדָּא דִּבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְּאַרְעָךְ לְטָבָא אֲרֵי יְתוּב יְיָ לְמִחְדֵּי עֲלָךְ לְטָב כְּמָא דַּחְדִּי עַל אֲבָהָתָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וִישַׁיְירִינְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן לְטָבָא דְתַצְלְחוּן בְּכָל עוֹבָדֵי יְדֵיכוֹן בְּוַולְדָא דִמְעֵיכוֹן וּבְוַולְדָא דִבְעִירְכוֹן וּבְפֵירֵי אַרְעֲכוֹן לְטָבָא אֲרוּם יְתוּב מֵימְרָא דַיְיָ לְמֵיחֲדֵי אַמְטוּלְכוֹן לְאוֹטָבָא לְכוֹן הֵיכְמָא דְחָדֵי עַל אַבְהַתְכוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) "והותירך ה' אלהיך" וגו'. (זכריה יד, ב): "במלחמת גוג ומגוג כתיב ונלכדה העיר" וגו' ויצא חצי העיר בגולה וגו' ויתר העם לא יכרת מן העיר יבשרם כי הנותרים אז יותירם ה' "לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך"האבות הקדושים עד"ה (ישעיה ד, ג): "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו":

<< · מ"ג דברים · ל · ט · >>