מ"ג דברים לג יז


<< · מ"ג דברים · לג · יז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
רַבָּא דִּבְנוֹהִי זִיוָא לֵיהּ וּגְבוּרָן אִתְעֲבִידָא לֵיהּ מִן קֳדָם דְּתוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ בִּגְבוּרְתֵיהּ עַמְמַיָּא יְקַטֵּיל כַּחְדָּא עַד סְיָפֵי אַרְעָא וְאִנּוּן רִבְּוָתָא דְּבֵית אֶפְרַיִם וְאִנּוּן אַלְפַיָּא דְּבֵית מְנַשֶּׁה׃
ירושלמי (יונתן):
בְּכוֹרוֹתָא הֲוָת חַמְיָא לִרְאוּבֵן וְאִתְנְטִילַת וְהִינוּן רִבְוָותָא דִקְטוֹל יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בְּגִילְגְלָא דְהוּא מִדְבֵית אֶפְרַיִם וְהִנוּן אַלְפַיָא דִקְטוֹל גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ בִּמְדִינָאֵי דְהוּא מִדְבֵית מְנַשֶׁה:
ירושלמי (קטעים):
בְּכוֹרוֹתָא וּמַלְכוּתָא וִיקָרָא וַהֲדָרָא דְיוֹסֵף אִנוּן אֲרוּם כְּמָא דְלֵית לְמִפְלוֹחַ בִּבְכוֹרֵי תּוֹרָתָא וְלָא לִמְשַׁעֲבְּדָא בְּקַרְנֵי רְאֵימָא אֶלָא הֵיךְ תּוֹרָא וְרִימְנָא מְנַגְחִין בְּקַרְנֵיהוֹן כַּךְ הֲווֹן עַמָא הָאִלֵין בְּנֵי שִׁבְטָא דְיוֹסֵף נַפְקִין לִקְרָבָא לְקָבֵל שַנְאוֹי וּמְקַטְלִין מַלְכִין עִם שִׁלְטוֹנִין אִנוּן רַבְרְבָתָא דִקְטַל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן אֱמוֹרָאֵי וְהוּא מִן שִׁבְטָא דִבְנוֹי דְאֶפְרַיִם וְאִנוּן אַלְפַיָא דִקְטַל גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ מִן מִדְיָנָאֵי דְהוּא מִן שִׁבְטָא דִבְנוֹי דִמְנַשֶׁה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכור שורו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות שנאמר אף אני בכור אתנהו וכן בני בכורי ישראל

"שורו" - שכחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים

"הדר לו" - נתון לו שנאמר ונתתה מהודך עליו

"וקרני ראם קרניו" - שור כחו קשה ואין קרניו נאות אבל ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושוע כחו של שור ויופי קרני ראם

"אפסי ארץ" - שלשים ואחד מלכים אפשר שכולם מא"י היו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בא"י שחשובה לכולם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים

"והם רבבות אפרים" - אותם המנוגחים הם הרבבות שהרג יהושוע שבא מאפרים

"והם אלפי מנשה" - הם האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר וזבח וצלמונע בקרקר וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ – יֵשׁ בְּכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פט,כח); וְכֵן: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד,כב).
בְּכוֹר – מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ.
שׁוֹרוֹ – שֶׁכֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים.
הָדָר לוֹ – נָתוּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כז,כ).
וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו – שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, וּרְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה; נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר, וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי שנג).
אַפְסֵי אָרֶץ – שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. אֶפְֹשָׁר שֶׁכֻּלָּם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ? אֶלָּא אֵין לְךָ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַּלְטְרִין וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲשׁוּבָה לְכֻלָּם הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם" (ירמיהו ג,יט; ספרי שם).
וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם – אוֹתָם הַמְּנֻגָּחִים, הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם.
וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה – הֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר" וְגוֹמֵר (שופטים ח,י).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכור שורו הדר לו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות אף אני בכור אתנהו (תהלים פט כח) וכן בני בכורי ישראל (שמות ד כב) מלך היוצא ממנו הוא יהושע כחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים וקרני ראם קרניו שור כחו קשה ואין קרניו נאות ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושע כחו של שור ויופי קרני ראם והם רבבות אפרים אותם המנוגחים הם הרבבות שהרגם יהושע הבא מאפרים והם אלפי מנשה האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר (שופטים ח י) וזבח וצלמונע בקרקר וכמה אלפים נמנו שם לשון רש"י והנה הכתוב מבולבל מאד בפירוש הזה כי "קרני ראם קרניו" כנוי לבכור השור שהוא יהושע ואם כן איך ינגח בהם אלפי מנשה שהם הרוגי גדעון ולשון ספרי (ברכה שנג) לפי שלא פירש לנו כמה הרג יהושע בכנענים תלמוד לומר וזבח וצלמונע בקרקר הכל קל"ה אלף לכך נאמר והם אלפי מנשה וכונתם בזה לדרוש כי גם "בהם ינגח יחדו אפסי ארץ" רמז ליהושע ואמר שאפסי ארץ אלה שינגח הם הרבבות שהרג אפרים הוא יהושע והם האלפים שהרג מנשה אחרי כן שכולם הרגם יהושע ובניהם הקמים אחריהם הרג מנשה בקצתם אלפים וכן שנו שם בהם עמים ינגח יחדו וכי מה כבש יהושע והלא לא כבש אלא שלשים ואחד מלך מלמד שכבש מלכים ושלטונות שהיו מסוף העולם ועד סופו יחדו אפסי ארץ וכי מה ארצות כבש יהושע והלא לא כבש אלא פרטום (חלק) זה קטן אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושלטונות ופשוטו של מקרא כי בעבור שבירך יוסף בתבואות דמה אותו לשור כי ורב תבואות בכח שור (משלי יד ד) ואמר שיהיה לבכור אשר יוליד הדר מלכות ירמוז ליהושע שהוא ראשון לבית יוסף ויהיה לו גדולה ומלכות וקרני ראם קרניו של שור הנזכר ובקרניו ינגח יחדו אפסי ארץ ואמר כי קרניו שהם שנים הם רבבות אפרים והם אלפי מנשה הקרן הימין לאפרים והשמאל למנשה והנה הזכיר בברכתו שהיו לרבבות ולאלפים כטעם רבבות אלפי ישראל (במדבר י לו)

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכור שורו הדר לו. בעבור שהזכיר תבואה המשיל השבט לשור, וכענין שכתוב (משלי יד) ורב תבואות בכח שור, והזכיר בכור לפי שהיה בכורו של רחל, וקרני ראם קרניו בכח רבבות אפרים. וע"ד הקבלה, בכור שורו הדר לו, נתנו ליוסף הצדיק שתי מדות, הנצח וההוד, וזהו שאמר בכור שורו הדר לו, כי הדר הוא הנצח שהוא מימין וההוד שהוא משמאל נרמז בשור כי שם צורת שור כידוע בקבלה, ומפני שנתנו לו שתי מדות אלו המשילו לשני דברים לשור ולראם, המשילו לשור כנגד ההוד ולראם כנגד הנצח. וידעת כי משם נשמעה תפלתו של דוד שנאמר (תהלים כב) ומקרני רמים עניתני, וכן יצאו ממנו שני שבטים שבט אפרים שנקרא על שם פריה ורביה שהוא ענין הרחמים והשני שבט מנשה שנקרא על שם השכחה שהוא מענין הדין.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכור שורוי והוא יוסף בכור שורו של שוכני סנה שאע"פ שהמלכות ליהודה ונקרא אריה הנה אחריו במעלה היה יוסף כמו השור אחר הארי כאמרם ז"ל מלך בחיות אריה. בבהמות שור. ובזה היה שבטו של יוסף ראשון בשבטים אחר שבט יהודה כאמרו כדבר אפרים רתת:

" הדר לו" אע"פ שאין לו הוד מלכות הוא ראוי להדר ומעלה:

" בהם עמים ינגח יחדו" כאמרו וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבוזו את בני קדם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הערות

(יז) "בכור שניתן לו הבכורה כדי שיאות למלכות". שורו הוא כנוי לברכת תבואת הארץ עד"ה (משלי יד ד) ורב תבואות בכח שור וגם כנוי למלוכה שנית ליהודה שיהודה נמשל לאריה שהוא מלך בחיות ויוסף לשור מלך בבהמות. הדר לו שניתן לו ההדר. וקרני ראם קרניו המה הקרנים והגבורה למלחמה: בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. הם המה הקרנים והוא ברכת רבוי הבנים, מפני שנתחלק לשני שבטים וניתן לו הבכורה לצורך המלוכה כנ"ל, ולזה באה ברכת יוסף אחר בנימין לפי שבנימין היה עם יהודה יחד במלוכה ואפרים ומנשה היו למלכות מיוחדת על ישראל, לכן סמך מלכות למלכות:
 

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בכור שורו הדר לו - מלמד שניתן לו הוד למשה, והדר ליהושע; שאלו ניתן הוד ליהושע - אין כל העולם יכול לעמוד בו:

וקרני ראם קרניו - שור כחו קשה, אבל אין קרניו נאות; ראם קרניו נאות, אבל אין כחו קשה; ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם:

בהם עמים ינגח - וכי מה עמים כיבש יהושע? והלא לא כיבש אלא ל"א מלכים! - מלמד שכיבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו:

יחדיו אפסי ארץ - וכי כמה ארצות כיבש יהושע? אלא פרטום זה קטן, כל מלכים שעיבד בה מלכים ושולטונים. ר' יהודה אומר: וכי ל"א מלכים שעבד? כולם היו בארץ ישראל, כדרך שעובדים ברומי עכשיו, שכל מלך ושולטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחיילות - אומר: לא עשיתי כלום!

והם רבבות אפרים - לפי שלא מפורש לנו עושרם של כנעניים. ומה ת"ל ויאמר אדוני בזק, ע' מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני? והרי דברים ק"ו: ומה אדני בזק, שאינו כדי לימנות עם מלכי כנען, היו ע' מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים מלקטים תחת שולחנו - בוא למוד וראה עושרם של כנעניים מה היה:

<< · מ"ג דברים · לג · יז · >>