פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה
וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵיצָה אִנּוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם אוּמָא מְאַבְּדָן עֵיטִין טָבָן הִנוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי" - אותו גוי

"אובד עצות המה ואין בהם תבונה" - שאילו היו חכמים ישכילו זאת איכה ירדוף וגו'

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי גוי אבד עצות המה" - וכל הפרשה על האויב הנזכר כדברי רבי נחמיה (ספרי כח) וטעם כי לא כצורנו צורם גם כן דברי האויב יאמר הכתוב שהיה להם לחשוב ולהשכיל זאת הנעשה בישראל כי הוא פעל השם על עונם ויבינו ממנה לאחרית נפשם כי כן יעשה בסוף לכל הגוים כי הם מורדים בשם יותר מישראל ישכיל ויאמרו איכה ירדוף אחד אלף מישראל אם לא כי צורם מכרם כי צורם הוא תקיף ובעל היכולת לעזור ולהציל יותר מצורנו ואיבינו פלילים היו בנו מתחלה לעשות בנו שפטים כרצונם ועתה למה בורחים מפנינו אלף מפני גערת איש אחד לולי צורם התקיף שמכרם והביא מורך בלבבם ונפלו ורודף אין פלילים מלשון אשר פללת לאחותך (יחזקאל טז נב) ויעמוד פנחס ויפלל (תהלים קו ל)

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי גוי אובד עצות המה - ר' יהודה דורשם כלפי ישראל, ר' נחמיה דורשם כלפי האומות:

רבי יהודה דורשו כלפי ישראל: אבדו ישראל עצה טובה שנתנה להם, ואין עצה אלא תורה, שנא' לי עצה ותושיה.

ואין בהם תבונה - אין בהם אחד שיסתכל ויאמר: אמש אחד ממנו רודף מן האומות אלף ושנים רבבות - אם לא כי צורם מכרם.

ר' נחמיה דורשו כלפי האומות: אבדו האומות ז' מצות שנתתי להם.

ואין בהם תבונה - אין בהם אחד שיסתכל ויאמר: עכשיו אחד רודף ממנו אלף ושנים יניסו רבבה; לימות המשיח אחד מישראל רודף ממנו אלף ושנים רבבה.

<< · מ"ג דברים · לב · כח · >>