מ"ג דברים כ ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיֵיסְפוּן סָרְכַיָּא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַן גּוּבְרָא דְּדָחוּל וּתְבִיר לִבָּא יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ וְלָא יִתְבַּר יָת לִבָּא דַּאֲחוֹהִי כְּלִבֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיוֹסְפוּן סַרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַאן הוּא גַבְרָא דְדָחֵיל מֵחוֹבֵי וְלִבֵּיהּ תְּבִיר יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יְקַבְּלוּן אָחוֹי בְּחוֹבוֹי וְיִתְבַּר לִבְּהוֹן הֵיךְ לִבֵּיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ: שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ; וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תּוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה; וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר, אוֹמֵר: שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (שם מ"ד ע"א).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ויספו השוטרים לדבר אל העם . ??? שהם הדברים [של עצמם].
הירא ורך הלבב . שיש עבירה בידו בסתר, ילך ושוב לביתו.
רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (מלקות) ארבעים.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו כלבבו . מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיב.
ויספו השוטרים . היינו שמוסיפים דברים על דברים שדברו עתה מפי הכהן, ואומרים דברים של עצמם, כמ"ש בסוטה מג.
ומ"ש הירא ורך הלבב , פי' ריה"ג, שירא מעבירות שבידו.
ומ"ש "בסתר", נראה שמוסב למטה, בסתר ילך וישוב, ר"ל שישוב בסתר. והוא כמ"ש במשנה סוטה מד, "לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן". וכנ"ל ( שפטים קא ).
ומ"ש " ורך הלבב בן מ"ם", צ"ל "בן סמ"ך". שלריה"ג שהירא מעברות שבידו, כי ס"ל שאם אינו בעל עבירה אין ראוי לו לירא, רק לבטוח על ה'; וא"כ איך יצדק רכות לבב! אמר, שהיינו בן ששים, שאינו ראוי עוד לצבא מלחמה.
וי"ל שר"ע לשטתו, שאמר ביבמות מג, " את מספר ימיך אמלא , אלו שני דורות. זכה משלימים לו, לא זכה פוחתין לו. וחכ"א, זכה מוסיפים לו, לא זכה פוחתין לו”. וא"כ לענין השלמה, שישלימו לו שני חייו הקצובים, לר"ע צריך זכות. ולחכמים א"צ ע"ז זכות מיוחד, שאין פוחתין לו, רק אם לא זכה ויש עברה בידו. וא"כ ר"ע כשטתיה, ויכול לירא אף שאין עבירה בידו. וריה"ג כחכמים, וכשאין עברה בידו, אף שלא זכה בזכות מיוחד שיוסיפו לו, עכ"פ משלימין; ואין לו לירא.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו . זה אינו דרך עונש, כי בכאן לא אמר “פן ימס" רק מלת " ולא ". שמציין שכן דרך הטבע, שלבב כלם נמס בשבילו (=בגללו) . וז"ש "כולם חוזרים ובאים".
וכבר בארתי ההבדל בין מלת "פן" ובין מלת "ולא" למעלה. ( שפטים קז )