מ"ג דברים כג י



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי תִפּוֹק מַשְׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְתִסְתְּמַר מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תִּפְקוֹן מַשִׁירְוַיָן עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְתִסְתַּמְּרוּן מִכָּל פִּתְגָם דְּבִישׁ מִפּוּלְחָנָא נוּכְרַיָא וְגִילוּי עֶרְיְיתָא וְשַׁדְיוּת אֲדַם זַכַּאי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא וגו' ונשמרת" - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשמרת מכל דבר רע" - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה לשון רש"י והנכון בעיני בענין המצוה הזאת כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב ועל כן הזהיר בו הכתוב ונשמרת מכל דבר רע ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר ובספרי (תצא קיט) ונשמרת מכל דבר רע שומע אני בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר ת"ל ערוה אין לי אלא ערוה מנין לרבות עבודת גלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים וקללת השם ת"ל ונשמרת מכל דבר רע או יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר ת"ל ערוה מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה כשהוא אומר "דבר" אף על לשון הרע וגם זה מן הטעם שפירשנו כי מלבד האזהרות שבאו באלה העבירות החמורות יוסיף לאו במחנה שנשמר בו מכל אלו העבירות שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם כאשר אמר כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך והנה העושה העבירות הגדולות במחנה כאותם שכתוב בהם (ירמיהו ז ל) שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו ועוד שלא יגברו עלינו האויבים אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו וזהו ולתת אויביך לפניך (שם) והוסיפו בו לשון הרע כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר מן האויבים

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ונשמרת מכל דבר רע. אזהרה זו מפני קדושת הארון, וכן מצינו במלחמת מדין שהלך הארון עמהם.

וע"ד הפשט מכל דבר רע שאסרה תורה, לפי שמחנות הכנענים בצאתם למלחמה היו משולחים לעשות כל תועבה וכל נבלה ונוהגין בעצמן הפקר בכל הדברים כלן, לכך יזהיר הכתוב מחנה ישראל שישתמרו מכל הדברים הרעים ששאר הכנעניים נוהגים בהן ואינן חוששים עליהם בשעת מלחמה. ודרשו רז"ל, מכל דבר רע אלו עריות ולשון הרע. עריות, ממה שכתוב ולא יראה בך ערות דבר, וזהו שאמר מכל דבר רע. לשון הרע הוא שאמר מכל דבר רע כלומר דבור רע, וזהו לשון הרע. ורצה הכתוב להזהיר על שתים אלה לפי שהן עבירות חמורות והשכינה מסתלקת בשבילן. ועוד דרשו רז"ל במסכת עבודה זרה, ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. וזהו שסמך לו כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש. הזכיר החכם ז"ל בכאן עשר מדות, חמש גופניות וחמש שכליות, וכלן מביאות אל העשירית שהיא רוח הקודש.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיט.

כי תצא מחנה . כשתהיה יוצא, הוי יוצא במחנה.

על איביך . כנגד אויביך אתה (נלחם) [יוצא].

ונשמרת מכל דבר רע . שומע אני בטהרות ובטומאות ובמעשרות הכתוב מדבר, ת"ל " ערוה ". אין לי אלא ערוה, מנין לרבות ע"ז ושפיכות דמים, קללת השם? ת"ל ונשמרת מכל דבר רע . (יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר? ת"ל " ערוה ".) מה ערוה מיחודת, מעשה שגלו בה כנענים ומסלק השכינה; כך כל מעשה, שגלו בה כנענים ומסלק שכינה.

כשהוא אומר " דבר רע ", אף לשון הרע.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונשמרת. בגי' מן שפיכת דמים. ובגי' מן קללת השם. ובגי' אין להסתכל באשה כלל:

מכל דבר רע. זהו נבול פה (דרש רבר ל' דיבור):

<< · מ"ג דברים · כג · י · >>