מ"ג דברים כג ו
<< · מ"ג דברים כג · ו · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | וְלָא אֲבָא יְיָ אֱלָהָךְ לְקַבָּלָא מִן בִּלְעָם וַהֲפַךְ יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ יָת לְוָטִין לְבִרְכָן אֲרֵי רִיחֲמָךְ יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא צָבָא יְיָ אֱלָהָכוֹן לְקַבָּלָא מִן בִּלְעָם וְהָפַךְ יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּפוּמֵיהּ מְטוֹלְכוֹן יַת לְוָוטִין לְבִרְכַן אֲרוּם רָחֵמִינְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
אור החיים (כל הפרק)
"ולא אבה וגו'".
אומרו "ולא אבה" פירוש הגם שהיה מקום לשמוע מצד ענפי החטא שהיה בלעם נאחז בהם, אף על פי כן נתרצה ה' בלא טעם "ולא שמע וגו'", ונתן הטעם "כי אהבך ה'" פירוש לא לצד שהיית ראוי לדבר זה, ועיין מה שפירשתי בפסוק "ולא אבה סיחון" (לעיל ב' ל'):
מדרש ספרי (כל הפרק)
קטו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קטו.
ולא אבה ה' א-להיך לשמוע אל בלעם . היה לו לומר "אל בלק", שבו הכתוב מדבר - אשר שכר ! אבל אם להפר מחשבת בלק, מפני ג' דברים היה נכון שבלעם יקלל, וה' יהפוך קללתו לברכה -
- א) כי אז היה נודע שאם ה' לא צוה, אז קללת אנוש לא יזיק.
- ב) כי בלק היה מנוצח לגמרי, במה שאמר אל בלעם, כי ידעתי את אשר תברך וכו' .
- ג) כי בלעם היה יורד מכבודו, ע"י שלא נתקיימה קללתו.
לא כן כאשר הכריחו ה' שיברך, שנראה ח"ו כי קללתו היתה יכולה להזיק נגד רצון השי"ת. ובלק לא נתנצח לגמרי, רק שלא עלה בידו שיקלל בלעם. וכבוד בלעם נתגדל, שהכריחו ד' שיברך את אוהביו. ובלעם בעצמו ידע כי אם יקלל את ישראל, יהפוך ד' לברכה ויושפל כבודו; עכ"ז מפני שהיה חומד ממון ביותר, ורצה לקבל השכר מבלק יותר שיקלל, משיברך ויתגדל כבודו, והיה ראוי שישמע ה' אל בלעם כנ"ל.
אבל מפני שאהבת ה' לעמו גדלה מאד, ע"כ לא רצה בקללה אף שתהפך לברכה. ולהלן בפרשת היבום כתוב, ש" לא אבה ", יורה שאינו ממאן בהחלט, רק שאין חפץ בחשק. וכן כאן, אף כי היה נכון שיקלל כנ"ל, עכ"ז לא אבה . וזה שאמר ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם מפני כי אהבך .
ובספרי אמר, " ואשר שכר עליך , הרי דבר לבלעם". ויש גורסים "דבר גנאי לבלעם".
" ולא שמע וכו' - מלמד שהמקלל נתקלל. מפני מה? כי אהבך". ואינו מובן. וביותר מה שסיים, "מפני מה? כי אהבך" הלא זה דבר פשוט! ולפי דברינו, ילמד מזה ג' דברים -
- א) גנאי בלעם שהיה כ"כ חומד ממון.
- ב) שכל מקלל הוא בעצמו נתקלל, כי יהפוך ה' קללתו אליו.
- ג) כי גדלה כ"כ אהבת ה' לעמו.