מ"ג דברים כג ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כׇּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִתְבַּע שְׁלָמְהוֹן וְטָבָתְהוֹן כָּל יוֹמָךְ לְעָלַם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִתְבְּעוּן שְׁלָמְהוֹן וְטָבְהוֹן כָּל יוֹמֵיכוֹן דַּאֲפִלּוּ מִתְגַיְירִין סְנָא נְטִיר בְּלִבְּהוֹן עַד עַלְמָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תדרוש שלומם וטובתם . מכלל שנ' וקראת אליה לשלום , יכול אף אלו כן? ת"ל לא תדרוש שלומם .
מכלל שנאמר בטוב לו לא תוננו , יכול אף אלו כן? ת"ל " וטובתם ".
כל ימיך לעולם . לעולמי עולמים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קטז.
לא תדרוש שלומם וטובתם . אחר שאמר ש לא יבאו בקהל עד עולם , ואמר גם את אשר עשו , מובן שאין לדרוש שלומם וטובתם. לכן אמר בספרי, שהכתוב מדבר אף בענין שהוא מצוה לקרוא לשלום, כגון אם צרו ישראל במלחמה על עמון ומואב. (כגון שהם התגרו תחלה בבני ישראל,) שאז נגד שארי אומות צריך לקרוא לשלום, אבל לא להם.
ו" טובתם ", מדבר הכתוב בעבד עמוני ומואבי שברח לא"י, שנאמר להלן בענין, לא תסגיר עבד אל אדוניו עמך ישב בטוב לו , אבל להם אין מצוים בטוב לו. (כמו שדרשו שם בספרי ( תצא קכז ) - "מנוה הרעה לנוה היפה").
"כל ימיך לעולם" . תיבת " לעולם " מיותר, להורות שלא רק בדור המדבר מדבר. וזה שאמר בספרי, "לעולמי עולמים".