פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיֵיחֲדוּן בֵּיהּ אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ וְיַפְּקוּן יָתֵיהּ לִקְדָם סָבֵי קַרְתֵּיהּ וְלִתְרַע בֵּית דִּין אַתְרֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֶחְדוּן בֵּיהּ אָבוֹי וְאִמֵּיהּ וְיַפְקוּן יָתֵיהּ לִקֳדָם חַכִּימֵי קַרְתָּא לִתְרַע בֵּי דִינָא דִבְאַתְרֵיהּ:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


לד.

ותפשו בו אביו ואמו . (סוטה כה) מלמד שאינו חייב עד שיהיה לו אב ואם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אם לא היתה אמו ראויה לאביו, אינו נעשה בן סורר ומורה.

והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו . (מכות י) מצוה בזקני עירו ובשער מקומו.

ואמרו אל זקני עירו, בננו זה . שלקה בפניכם. מלמד שאם מת אחד מהם, אינו נסקל.

(סנהדרין שם) היה אחד מהם גידם או חגר או אלם או חרש או סומא, אינו נעשה בן סורר ומורה. שנא' " ותפשו בו " ולא גדמים. " והוציאו אותו " ולא חגרים. " ואמרו " ולא אלמים. " בננו זה " ולא סומים. " איננו שומע בקולנו " ולא חרשים. מתרים בו בפני שלשה ומלקים אותו. חזר וקלקל, נידון בכ"ג, ואין נסקל עד שיהיו שם שלשה הראשונים, שנאמר " בננו זה " זה שלקה בפניכם. " זולל וסובא ", זולל בבשר וסובא ביין. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, (משלי כג) אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו . ואומר, (משלי כג) זולל וסובא יורש, וקרעים תלביש נומה .

<< · מ"ג דברים · כא · יט · >>