מ"ג דברים כא ז



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וענו ואמרו ידינו לא שפכה [שפכו] את הדם הזה ועינינו לא ראו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה [שָׁפְכוּ] אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שפכה שָֽׁפְכוּ֙ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיָתִיבוּן וְיֵימְרוּן יְדַנָא לָא אֲשַׁדָא יָת דְּמָא הָדֵין וְעֵינַנָא לָא חֲזַאָה׃
ירושלמי (יונתן):
וִיתִיבוּן וְיֵימְרוּן גְלֵי קֳדָם יְיָ דְלָא אָתָא לִידֵינָן וּפַטְרִינֵיה מַן דְשַׁדָא יַת אִידְמָא הָדֵין וְעֵינָנָא לָא חָמוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידינו לא שפכה" - וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וענו הכהנים בלשון הקדש. ואמרו ידינו לא שפכו את הדם. הזה והיתה תפלתן של הכהנים לשם המיוחד שפדאנו ממצרים, זהו שאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן רשות למדת הדין הקשה שתשפוך דם נקי, ואז ונכפר להם הדם, במדת הדין ומדת הרחמים.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידינו לא שפכה" שלא הנחנו שום נודע לרוצח בארץ:

" ועיננו לא ראו" שלא היה זה במקום רואים שאם היו שם רואים היו מתקוממים ומגידים:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קמז.

וענו ואמרו . בלשון הקודש.

ידינו לא שפכו . (סוטה מז) וכי עלתה על לבנו, שזקני ב"ד שופכי דמים הם! אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא (לויה) [מזון], ולא ראינוהו והנחנוהו [בלא לויה]. והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל (כשהוא אומר).

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא שפכה. כתיב בה"א שלא נגענו בו בחמשה אצבעותינו ועוד כי הנפש יש לה ה' שמות ולכן נתן דוד ליואב ה' קללות כשהרג לאבנר זב ומצורע וכו':

<< · מ"ג דברים · כא · ז · >>