מ"ג דברים טו ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי מִפְתָּח תִּפְתַּח יָת יְדָךְ לֵיהּ וְאוֹזָפָא תּוֹזְפִנֵּיהּ כְּמִסַּת חוּסְרָנֵיהּ דְּחַסִּיר לֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֶלָא מִפְתַּח תִּפְתַּח יַת אִידָךְ לֵיהּ וּמוּזְפָא תוּזְפִינֵיהּ הֵי כְּמֵיסַת חוּסְרָנֵיהּ דְּיֶיחְסַר לֵיהּ: |
רש"י
"כי פתח תפתח" - הרי כי משמש בלשון אלא
"והעבט תעביטנו" - אם לא רצה במתנה תן לו בהלואה
"די מחסורו" - ואי אתה מצווה להעשירו
"אשר יחסר לו" - אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו
"לו" - (כתובות סו) זו אשה וכן הוא אומר (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא".
וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ – אִם לֹא רָצָה בְּמַתָּנָה, תֵּן לוֹ בְּהַלְוָאָה (שם).
דֵּי מַחְסֹרוֹ – וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לְהַעֲשִׁירוֹ (שם; כתובות ס"ז ע"ב).
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו (שם ושם).
לוֹ – זוֹ אִשָּׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ" (בראשית ב,יח; שם ושם).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והעבט תעביטנו. אם לא רצה במתנה תן לו לשם הלואה.
די מחסורו. ואי אתה מצווה לעשרו.
אשר יחסר לו. אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו.
לו. אפילו להשיאו אשה, ממה שכתוב (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והעבט (תעביטנו). [זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס – נותנים לו לשם הלואה, וחוזרים ונותנים לו לשם מתנה.
תעביטנו. זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס], נותנים לו [לשם מתנה] (וחוזרים וממשכנים אותו) [ונפרעים ממנו לאחר מיתה], דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, [יש לו ואינו רוצה להתפרנס – אין נזקקין לו. אין לו ואינו רוצה להתפרנס –] [אומרים] לו הבא משכון כדי להפיס דעתו.
די מחסורו. אי אתה מצווה להעשירו.
אשר יחסר לו. אפילו סוס ואפילו עבד. ומעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים, סוס אחד שהיה מתעמל בו ועבד אחד שהוא משמשו.
שוב מעשה בגליל העליון, שהיו מעלים לאדם ליטרא בשר של ציפור בכל יום.
לו. זו אשה, כעניין שנאמר: אעשה לו עזר כנגדו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלה.
כי פתוח תפתח . פי' חז"ל שהוא הבטחה - אם לא יקפוץ ידו ויפתח פעם א', אז תלבשהו רוח נדיבה ויפתח תמיד.
[ולא רצו לפרש שהוא צווי שיפתח כמה פעמים, דהא אומר אח"כ נתון תתן .
ומ"ש העבט תעביטנו דריש ר' יהודה שמלמד שיעביטנו על שני אופנים - אם אין לו ואינו רוצה להתפרנס, יתן לו לפי שעה דרך הלואה. ואם יש לו - יתן לו דרך הלואה ושידמה שהיא דרך מתנה.
וחכמים סוברים דברה תורה כלשון בני אדם.
והעתקתי גי' הגר"א עפ"י הגמ' בבא מציעא לא, כתובות סג.
קלו.
די מחסורו אשר יחסר לו . כבר בארתי ( ויקרא שכז ) שמלת " די " מורה כדי מדתו לא פחות ולא יותר, ועז"א שאין מצוה להעשירו.
והוסיף אשר יחסר לו . ר"ל אף שאינו מחסר לרוב בני אדם, רק לו לפי הרגלו חסר דבר זה, צריך לתת לו. ומזה הוציא סוס לרכוב וכו', וגם אשה שתהיה לו לעזר. וכמ"ש בכתובות סז ע"ב.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פתח. חסר ו' מצוה ביום ו' ליתן פת לעניים מתקנת עזרא:
פתח. ג' במס' ב' בהאי עניינא ואידך פתוח נפתחו שערי ארצך לומר שאם תפתח לו ידך יפתחו לך שערי שמים כדי שיקובל תפלתך ואם לאו לא יפתחו לך שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל וגו':
די מחסרו אשר יחסר. ר"ת דמאי שמאכילין העניים דמאי: