מ"ג דברים טו ח



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי מִפְתָּח תִּפְתַּח יָת יְדָךְ לֵיהּ וְאוֹזָפָא תּוֹזְפִנֵּיהּ כְּמִסַּת חוּסְרָנֵיהּ דְּחַסִּיר לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֶלָא מִפְתַּח תִּפְתַּח יַת אִידָךְ לֵיהּ וּמוּזְפָא תוּזְפִינֵיהּ הֵי כְּמֵיסַת חוּסְרָנֵיהּ דְּיֶיחְסַר לֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתח תפתח" - (ב"מ לא) אפילו כמה פעמים

"כי פתח תפתח" - הרי כי משמש בלשון אלא

"והעבט תעביטנו" - אם לא רצה במתנה תן לו בהלואה

"די מחסורו" - ואי אתה מצווה להעשירו

"אשר יחסר לו" - אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו

"לו" - (כתובות סו) זו אשה וכן הוא אומר (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

פָתֹחַ תִּפְתַּח – אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים (ספרי קטז).
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא".
וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ – אִם לֹא רָצָה בְּמַתָּנָה, תֵּן לוֹ בְּהַלְוָאָה (שם).
דֵּי מַחְסֹרוֹ – וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לְהַעֲשִׁירוֹ (שם; כתובות ס"ז ע"ב).
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו (שם ושם).
לוֹ – זוֹ אִשָּׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ" (בראשית ב,יח; שם ושם).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי פתוח תפתח את ידך: אלא:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי פתוח תפתח את ידך. אפילו מאה פעמים.
והעבט תעביטנו. אם לא רצה במתנה תן לו לשם הלואה.
די מחסורו. ואי אתה מצווה לעשרו.
אשר יחסר לו. אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו.
לו. אפילו להשיאו אשה, ממה שכתוב (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי פתוח וגו'. צריך לדעת מה נתינת טעם הוא זה ללב אטום, ואולי שנתכוון לומר לו על דרך אומרו (משלי י"א) יש מפזר ונוסף עוד, כי על ידי שפותח הוא ידו פותחים לו שערי שפע, והוא אומרו כי פירוש טעם שאני אומר לך שלא תאמץ וגו' כי פתוח פירוש אוצר הנעלם אם אתה תפתח את ידך, וגמר אומר והעבט וגו' פירוש כשאתה פותח את ידך לו אינך עושה אלא הלואה דוקא ותכף ה' ישלם לך בתוספת מרובה, ובזה יש טעם נכון ללבו שלא יתאמץ וכו':

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומנין שאם פתחת פעם אחת, (אתה פותח) (בבא מציעא לא וש"נ) [שסופך לפתוח] אפילו מאה פעמים? ת"ל: כי פתוח תפתח את ידך לו.

והעבט (תעביטנו). [זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס – נותנים לו לשם הלואה, וחוזרים ונותנים לו לשם מתנה.

תעביטנו. זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס], נותנים לו [לשם מתנה] (וחוזרים וממשכנים אותו) [ונפרעים ממנו לאחר מיתה], דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, [יש לו ואינו רוצה להתפרנס – אין נזקקין לו. אין לו ואינו רוצה להתפרנס –] [אומרים] לו הבא משכון כדי להפיס דעתו.

די מחסורו. אי אתה מצווה להעשירו.

אשר יחסר לו. אפילו סוס ואפילו עבד. ומעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים, סוס אחד שהיה מתעמל בו ועבד אחד שהוא משמשו.

שוב מעשה בגליל העליון, שהיו מעלים לאדם ליטרא בשר של ציפור בכל יום.

לו. זו אשה, כעניין שנאמר: אעשה לו עזר כנגדו.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

פתח. פ"א כפולה לומר פתח לו ידך וגם פיך לשדלו בדברים. ד"א הראוי לפת תן לו פת הראוי למעדנים תן לו מעדנים ותפק לו בכל מיני מתיקה. ד"א פתח תפתח שאם הוא מתבייש תביא לו לפתחו. ד"א פתח תפתח כפל הדבר וכן נתון תתן לו העניק תעניק לו לומר שאין שיעור להענקה אלא תתן ותחזור ותתן:

פתח. חסר ו' מצוה ביום ו' ליתן פת לעניים מתקנת עזרא:

פתח. ג' במס' ב' בהאי עניינא ואידך פתוח נפתחו שערי ארצך לומר שאם תפתח לו ידך יפתחו לך שערי שמים כדי שיקובל תפלתך ואם לאו לא יפתחו לך שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל וגו':

די מחסרו אשר יחסר. ר"ת דמאי שמאכילין העניים דמאי:

<< · מ"ג דברים · טו · ח · >>