מ"ג דברים ה כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשְׁמָ֔ע אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
קְרַב אַתְּ וּשְׁמַע יָת כָּל דְּיֵימַר יְיָ אֱלָהַנָא וְאַתְּ תְּמַלֵּיל עִמַּנָא יָת כָּל דִּימַלֵּיל יְיָ אֱלָהַנָא עִמָּךְ וּנְקַבֵּיל וְנַעֲבֵיד׃
ירושלמי (יונתן):
קְרֵיב אַתְּ וְתִשְׁמַע יַת כָּל מַה דְּיֵימַר יְיָ אֱלָהָנָא וְאַנְתְּ תְּמַלֵּיל עִמָּנָא יַת כָּל דִּימַלֵיל יְיָ אֱלָהָנָא לָךְ וּנְקַבֵּיל וְנַעֲבֵיד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת תדבר אלינו" - התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש" - אמר ר"א כי טעם "חיים" להבדיל בין אלהים ובין הצבא כי לא יתנועע הוא מעצמו ויתכן לפרש שהזכיר כן לומר שהשומע קול אלהים שעמו מקור החיים תדבק נפשו ביסודה ולא תחיה עוד חיי בשרים ויהושע אמר (יהושע ג י יא) בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם הנה ארון הברית אדון כל הארץ אם כן וישבע בחי העולם (דניאל יב ז) שבועה בשמו הגדול

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים, שהוא מקור החיים, ולכך הוסיף לשון חיים, שאם לא כן הייתי מבין אלהים מלאכים.

והחכם ר' אברהם כתב, הוסיף חיים להפריד בין ה' ובין הצבא.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי", ר"ל בדרך הטבע אם לא יהיה עפ"י נס א"א שנחיה כי מי כל בשר, פי' מהרי"א מי כל בשר כמוני אשר שמע ויחי, ר"ל אחר שאנחנו מלובשים בבשר וא"א שתפרד נפשנו בעת החזון כי אין אנו מוכנים לנבואה איך אפשר שנחיה עפ"י הטבע, ונסים הלא לא יעשה שלא לצורך:

כד) "קרב", לכן קרב אתה שאתה קרוב ומוכן לנבואה כזו, ושמע את כל אשר יאמר ויש הבדל בין אמירה ובין דבור שכ"מ שאומר וידבר ה' אל משה לאמר פי' וידבר, שדבר עמו בארך והודיעו ההלכות של תורה שבע"פ, ובמלת לאמר מציין תורת הכתב והלשון שבו נאמרה הפ' כמ"ש בהתו"ה ויקרא (סי' ג'), ואצל משה היה העקר האמירה של תורת הכתב שבו בלשון כתבאת התורה מפי ה', ועז"א ושמע את אשר יאמר, ואל ישראל מסר גם הדבור שהוא התורה שבע"פ, ועז"א ואת תדבר, [ותורת הכתב שרשו בז"א שהוא דכורא, ושרש תורה שבע"פ הואבמלכות לכן תפס לשון נקבה ואת תדבר], ושמענו ועשינו, כי כששמעו הדבור מפי הקב"ה בעצמו היו כמלאכי השרת שכלים מופשטים מחומר וע"כ הקדימו נעשה לנשמע, כמ"ש במלאכיהשרת עושי דברו לשמוע בקול דברו כי משיגים הכל מעצמם, ועתה נשוב להיות בני בשר מלובשים בחומר שתחלה נשמע ואח"כ נעשה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ושמענו ועשינו. אומרו ושמענו, לפי שהם אמרו למשה להשיב לה' על מאמר בעבור ישמע העם בדברי עמך (שמות י"ט ט') שרצונם לשמוע מפי ה' ולא מפי תלמיד, לזה עתה חזרו ואמרו סתירה לדבריהם הראשונים ושמענו וגו', ואומרו ועשינו, קיימו וקבלו היהודים לעשות כל דבריו כאלו שמעו מפי השכינה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואת תדבר. בקול נמוך כאשה בענין שנוכל לסבול:

ואת תדבר. בגי' שמונה דברות:

<< · מ"ג דברים · ה · כג · >>