מ"ג דברים ה יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כׇּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה כְּמִשְׁמַעְכוֹן יָת קָלָא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא וְטוּרָא בָּעֵר בְּאִישָׁתָא וּקְרֵיבְתּוּן לְוָתִי כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן וְסָבֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כֵּיוַן דִּשְׁמַעְתּוּן יַת קַל דִּבְרָא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא וְטַוְורָא דָלִיק בְּאֵישָׁתָא וְקָרֵיבְתּוּן לְוָתִי כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן וְחַכִּימֵיכוֹן:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא יסף: שוב לא נוסף קול גדול כזה בעולם לפי פשוטו, כי כל יסף לשון תוספת אם יספים אנחנו, אבל ספו תמו מן בלהות מגזרת האף תספה צדיק עם רשע:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתוך האש הענן והערפל" - ביאור ל"מתוך האש" כי ענן וערפל סביביו קול גדול ולא יסף מתרגמינן ולא פסק לפי שמדת בשר ודם אינן יכולין לדבר דבריהם בנשימה אחת ומדת הקב"ה אינו כן לא היה פוסק ומשלא היה פוסק לא היה מוסיף לפי שקולו חזק וקיים לעולם ד"א לא יסף לא הוסיף להראות באותו פומבי לשון רש"י והכתוב אמר (שמות יט יט) ויהי קול השופר הולך וחזק מאד ואמרו (מכילתא יתרו ד) למה רך בתחלה לשכך את האוזן במה שיכולה לשמוע ואולי בקול השופר היה כן אבל קול השם בעשרת הדברות היה שוה והנכון כי האומר לא פסק עשה יסף מן ונאספה שמחה וגיל (ירמיהו מח לג) תוסף רוחם יגועון (תהלים קד כט) שענינם לדעתו המנע הדבר יאמר כי לא נמנע גדלו ותקפו עד שהשלים כל הדברות וכן אמר ויתנבאו ולא יספו (במדבר יא כה) ועל דרך הפשט ולא יסף שלא יסף להיות עוד גדול כמוהו ועל דרך האמת יאמר כי כל הדברים האלה שמעו קול גדול ולא יסף להשמיע אל כל קהלכם אלא קול אחד כי אותו קול בלבד השיגו הם וכבר פירשתי ענין זה שם (שמות יט כ) וכל הפרשה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


קול גדול ולא יסף. כלומר ולא פסק, וכן תרגם אונקלוס ע"ה. ותמצא בכאן ז' קולות, האחד קול גדול, השני ויהי כשמעכם את הקול, השלישי ואת קולו שמענו, הרביעי אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו, החמישי כי מי כל בשר אשר שמע קול, הששי וישמע ה' את קול, השביעי שמעתי את קול דברי העם. והוא שדרשו רז"ל בשבעה קולות נתנה תורה, ונזכרו כמו כן שבעה קולות בדברות ראשונות, וכבר הזכרתים שם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יט - ו - ג)

למה חזר הספור מה שקרבו ואמרו קרב אתה ושמע וכל הענין. ומ"ש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות הלא ראו שלא ימותו דהא חיו ולמה אמר ה' היטיבו כל אשר דברו. ולמה אמר מי יתן והיה לבבם זה וכן למה כפל ושמרתם לעשות וכו' וזאת המצוה וכו' שהכל דברים כפולים ומיותרים:

"את הדברים", עתה פי' דבריו נגד מ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם, מפרש כי את הדברים האלה דבר ה'. שכל עשרת הדברים שמעתם מאת ה' בעצמו פנים אל פנים, ולא שרק יחידים שמעו כי דבר אל כל קהלכם, ולא תאמרו שהיה רק במראה הנבואה כי הייתם עומדים אז על רגליכם משתמשים בחושכם והשגתם המראה בין בחוש הראות מתוך האש הענן והערפל, בין בחוש השמע שמעתם קול גדול, לא כקול הנדמה בעת החזון שנאמר דממה וקול אשמע שהוא מורכב מקול ודממה רק קול גדול, ולא יסף ר"ל וא"כ הברית הזאת קיים גם עתה אחר שלא יסף ה' להראה שנית ולאמר שהוא מבטל תורה זאת ונותן תורה אחרת [וכונתו שכ"ז שלא יוסיף ה' להראה שנית אל כל הקהל ולבטל דברות אלה הם קיימים לעולם], ויכתבם וגם כתבם על לוחות אבן שיתקיימו לעולם:

<< · מ"ג דברים · ה · יט · >>