רשב"ם על דברים ה

(ה). לאמר: מוסב למעלה פנים בפנים דבר ה' עמכם לאמר אנכי ה' אלקיך:

(ז). על פני: נראה לי אפילו אתה מאמין בי לא יהיה לך אלהים אחרים מבלעדי לקסום בהם קסמים כתרפים של לבן שקרא אותם אלהי שאינן אלא לקסום קסם, וכן לא תעשון אתי אלהי כסף אע"פ שאתם מאמינים בי, וכן בלתי לה' לבדו, ולא לו ולאחרים:

(יב). שמור את יום השבת: כבר פירשתי בדברות הראשונים למה נאמר כאן זכור וכאן שמור:
כאשר צוך ה' אלקיך: כלומר כמו שמפורש הטעם בדברות הראשונים כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו', ובשביל ששמירת שבת וכיבוד אב ואם מצות עשה הם נאמר בהם כאשר צוך ה' אלקיך, אבל בכל שאר דברות שהן אזהרת לאוין אין ראוי לומר כאשר צוך כדכתיב מצוך היום לעשותם, אבל לא מצינו מצוך שלא לעשות:

(יט). ולא יסף: שוב לא נוסף קול גדול כזה בעולם לפי פשוטו, כי כל יסף לשון תוספת אם יספים אנחנו, אבל ספו תמו מן בלהות מגזרת האף תספה צדיק עם רשע:

(כח). ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך וגו' ועשו בארץ וגו': זהו שאמר משה למעלה ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד וגו' לעשותכם אותם בארץ וגו':