מ"ג דברים ד מג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָרֻאוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יָת בֶּצֶר בְּמַדְבְּרָא בַּאֲרַע מֵישְׁרָא לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וְיָת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד לְשֵׁיבֶט גָּד וְיָת גּוֹלָן בְּמַתְנַן לְשִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה׃
ירושלמי (יונתן):
יַת כְּוָתִירִין בְּמַדְבְּרָא בְּאַרַע מִישְׁרָא לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְיַת רָמָתָא בְגִלְעָד לְשֵׁבֶט גָּד וְיַת דַּבְרָא בְּמַתְנָן לְשֵׁבֶט מְנַשֶּׁה:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


את בצר במדבר. וכתיב בתריה וזאת התורה, ודרשו רז"ל במסכת מכות פרק ואלו הן הגולין מכאן שדברי תורה הן מקלט ואפילו ממלאך המות, כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה יכיל מלאך המות למקרב גביה דלא הוה שתיק פומיה מגרסיה, סליק אארזא דבי רב, פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה. ושם עוד אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרה של רומי לטעות, דכתיב (ישעיה סג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, טעה שאינה קולטת אלא בצר במדבר והוא גולה לבצרה, טעה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד, טעה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך.

בארץ המישור לראובני. בחלקו של ראובן. מה טעם, לפי שראובן פתח בהצלת נפשות תחלה, שנאמר (בראשית לז) וישמע ראובן ויצילהו מידם, וכתיב (שם) ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם, לכך מפרישין ערי מקלט בחלקו של ראובן. וזה שכתוב (משלי כח) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו, עד בור, עד תחומו של ראובן שכתוב בו (בראשית לז) וישב ראובן אל הבור.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואת גולן בבשן. וסמיך ליה וזאת התורה רמז הוי גולה למקום תורה:

גלן. חסר וי"ו (עיין יהושע כ) שששה אינן גולין כגון אב המכה לבנו והרב לתלמידו וכו' כדאיתא במסכת מכות:

<< · מ"ג דברים · ד · מג · >>