מ"ג דברים ד כח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִפְלְחוּן תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָלְחֵי טָעֲוָתָא עוֹבָד יְדֵי אֲנָשָׁא אָעָא וְאַבְנָא דְּלָא חָזַן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא אָכְלִין וְלָא מְרִיחִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִיתְעוּקוּן לְמִפְלַח תַּמָּן לְפַלְחֵי טַעֲוָותָא עוֹבַד אִידֵיהוֹן דִּבְנֵי נְשָׁא מִן קֵיסָא וְאַבְנָא דְלָא חַמְיָין וְלָא שָׁמְעִין וְלָא אָכְלִין וְלָא מְרִיחִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועבדתם שם אלהים" - כתרגומו משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ; מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם, כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועבדתם שם: כתרגומו:
ולא יריחון: כדכתיב ואין רוח בפיהם:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועבדתם שם אלהים" - משאתם עובדים לעובדיהם אתם עובדים להם לשון רש"י וכבר פירשתי סודו כי היושב בחוצה לארץ כאלו עובד עבודה זרה ומעשה ידי אדם מלמעלה למטה כמו שהזכרתי בסדר אחרי מות (ויקרא יח כה) וטעם ולא יאכלון ולא יריחון לומר שהם אבן דומם כאשר היו מתחילה אין בהם רוח חיים כלל אפילו כחיי האדם כי מתחלה אמר לא יראון ולא ישמעון לומר שאיננו אלוה ולא יראה בעני עובדיו ולא ישמע תפלתם ומצרתם לא יושיעם וחזר ואמר שאפילו חיים גרועים כחיי האדם אין בהם והנה העושה אותם נכבד מהם או יהיה טעם הכתוב כנגד כבוד עליון לומר אשר לא יראו בצרת עובדיהם ולא ישמעון תפלתם ולא יאכלון שלא תצא אש מלפניהם ותאכל את קרבנותם ולא יריחון בריח ניחוחיהם ותפש הכתוב לשון סתם שאין בהם החושים האלו כלל

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם. לא שיתנבא שעתידין ישראל שיעבדו ע"ז בהיותם בגלות בארץ אויביהם ח"ו, אלא יאמר מאחר שאתם גולין ואתם עובדים לעובדי אלילים כאלו אתם עובדים אלהים אחרים.

אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון. הזכיר בכתוב הזה ארבעה חושין והחמישי שהוא חוש המשוש לא הוצרך להזכירו כי הוא בכלל לא יאכלון שהוא חוש הטעם, ודי שיזכיר אחד מן החושים הגופניים שהם שנים, כי השלשה הם רוחניים, והם חוש הראות וחוש השמע וחוש הריח, ולכך מצאנום בהקב"ה (בראשית ו) וירא ה', (במדבר יא) וישמע ה', (בראשית ח) וירח ה'. וכן תמצא בדוד שהוצרך לומר (תהלים קטו) ידיהם ולא ימישון, מפני שלא הזכיר לא יאכלון, כי די באחד מן הגופניים. מכאן יש ללמוד מעלת החמשה חושים שבאדם שהם עיקר פעולותיו במעשה המצות, וכן במעשה העבירות, כי בהם יזכה ובהם יענש כי כפי מה שירצה להשתמש בהם, והיו חמשה כנגד חמשה חומשי תורה, וכנגד חמשה אורים שבבראשית, וכגנד חמשה שמות שיש לנפש, והנה הם שלמות הגוף שהוא היכל הנפש, והנפש מראה פעולותיה על ידה, ולכן יגנה הכתוב הע"א בחסרון החושים להורות על מעלתם, כי כיון שהיא חסרה ממעלת החושים ומשלמותם מה כחה וגבורתה להושיע, ואיך יאמרו לאלהיהם בעת צרתם קומה והושיענו, כי מנפלאות חכמת היצירה באדם היו חמשה חושים הללו באדם נטועים בחמשה אברים שהם כלים ושערים לנפש השכלית. ואמרו חכמי המחקר כי נתייסדו באדם בחכמה ובהשגחה עליונה ובסדור נפלא, כי חוש המשוש מתפשט בכל הגוף, וחוש הריח מתפשט חוץ לגוף, וחוש השמע מתפשט יותר מן הריח כפי מה שיצטרך לו האדם יותר, וחוש הראות מתפשט יותר מן השמע כי האדם יצטרך לו יותר, והנה זה ענין גדול לכל מסתכל בו, יורה על שלמות האדם בחמשה חושים כי מעשה אלהים המה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועבדתם", ועתה הודיע להם מה שנתקיים בהם במדי ופרס בדור של גזרות שאז רבים אשר לא יכלו לעמוד בנסיון המירו את דתם לפנים ובכ"ז בצנעה החזיקו בתורתם ופנו בלבם אל ה' כמ"ש אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר שגם בעת שע"י האונס פרשו כפים לאל זר, בלבם זכרו את שם ה', וז"ש ועבדתם שם אלהים אחרים וזה יהיה מתוך

האונס כי אתם תדעו שהם מעשה ידי אדם עץ ואבן:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועבדתם שם אלהים. ואינו אומר אלהים אחרים כמו בכל מקום רמז ישראל שבחוצה לארץ עובדי עכו"ם בטהרה הם:

<< · מ"ג דברים · ד · כח · >>