רשב"ם על דברים ד
<< · רשב"ם על דברים · ד · >>
(ז). בכל קראינו אליו: כדכתיב וישמע אלהים את נאקתם, וכתב ופרעה הקריב וגו' ויצעקו בני ישראל אל ה'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וגו', ויצעקו בני ישראל אל ה' מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וגו' וכן במן וכן בשלו וכן במים:
(יא). ותקרבון ותעמדון תחת ההר וגו': דכתיב ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר בסמוך תחת ההר, כל גבוה אצל נמוך הגבוה קרוי על והנמוך קרוי תחת, יושב פתח האהל וגו' נצבים עליו, וכן תחת ההר לפי שהם נמוכים וההר גבוה מהם, והוצרך לכתוב לפי שכתוב לפנינו ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה וגו':
(יד). ואותי צוה: מלבד עשרת הדברים:
(טז). סמל: כמו סמל הקנאה המקנא, עניין דמות:
(יט). אשר חלק: להאיר, ולפי עיקר הפשט אשר הניח אותם לכל העמים לעובדם כי אינו חושש בהם, אבל אתכם לקח ה' ויוצא אתכם להיות לו לעם נחלה ולעובדיו, והוא יהיה לכם לאלהים:
(כו). את השמים ואת הארץ: ועצר את השמים והאדמה לא תתן את יבולה:
(כח). ועבדתם שם: כתרגומו:
ולא יריחון: כדכתיב ואין רוח בפיהם:
(לז). ויוציאך בפניו: ועברתי בארץ מצרים, וה' הולך לפניהם יומם:
(לח). כיום הזה: שכבר התחלתם לירש את ארץ סיחון ועוג:
(מא). אז יבדיל משה: למה הפסיק דברי משה שהם מחוברים יחד זה אחר זה וכתב זה המעשה בינתים, אלא לפי שהאריך בדברים עד עכשיו ועתה מתחיל לפרש המצות היאך ביאר את התורה הזאת, והוא צריך לומר בשפטים ושטרים שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, ואם ירחיב לעתיד לבא ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, ועל שלש הערים שצוה לו הקב"ה באלה מסעי לעשות בעבר הירדן לא הזכיר שם ולא צוה משה לישראל, לכך כתוב כאן כי משה הבדילם כבר ולכך לא צוה לישראל: