מ"ג בראשית מז כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כׇּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְנָא יוֹסֵף יָת כָּל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְפַרְעֹה אֲרֵי זַבִּינוּ מִצְרָאֵי גְּבַר חַקְלֵיהּ אֲרֵי תְּקֵיף עֲלֵיהוֹן כַּפְנָא וַהֲוָת אַרְעָא לְפַרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְנָא יוֹסֵף יַת כָּל אַרְעָא דְמִצְרָאֵי לְפַרְעה אֲרוּם זַבִּינוּ מִצְרָאֵי גְבַר חַקְלֵיהּ אֲרוּם תַּקִיף עֲלֵיהוֹן כַּפְנָא וַהֲוַת אַרְעָא חֲלִיטָא לְפַרְעה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהי הארץ לפרעה" - קנויה לו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה – קְנוּיָה לוֹ.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקן יוסף". לא רצה לקנות גם אותם רק קנה תחלה האדמה לבדה, כי לא יתכן למושל ארץ לקנות את עמו לעבדים בעד פת לחם, שעליו לפרנסם בעת הרעב, רק קנה תחלה את אדמתם לבד, וזה היה ברצונם, "כי מכרו מצרים איש שדהו", ועי"כ "ותהי הארץ לפרעה":

<< · מ"ג בראשית · מז · כ · >>