מ"ג בראשית מו לא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי וּלְבֵית אֲבוּהִי אֶסַּק וַאֲחַוֵּי לְפַרְעֹה וְאֵימַר לֵיהּ אַחַי וּבֵית אַבָּא דִּבְאַרְעָא דִּכְנַעַן אֲתוֹ לְוָתִי׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָחוֹי וּלְבֵית אָבוֹי אִיסַק וְאַתְנֵי לְפַרְעה וְאֵימַר לֵיהּ אַחַי וּבֵית אַבָּא דִבְאַרְעָא דִכְנָעַן אָתוֹ לְוָתִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואמרה אליו אחי וגו'" - ועוד אומר לו והאנשים רועי צאן וגו'

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יב] ועוד אומרה אליו והאנשים רועי צאן. דהא כתיב "ואגידה לפרעה ואומרה אליו", דלמה צריך לומר "ואגידה" "ואמרה", אלא דהכי פירושו אגידה אל פרעה שבאו אחי אלי, ועוד "אומרה אליו". ואם תאמר ולמה לא כלל יוסף את הכל בדבור אחד, ויש לומר דאין זה דרך ארץ לבא אל המלך ולבקש מאתו "אחי ובית אבי באו אלי והאנשים רועי צאן" בעבור שישבו בארץ גושן, אלא כך אמר - כי אבוא אל המלך לומר כי "אחי ובית אבי באו אלי" וגם אומר לו אגב "והאנשים רועי צאן בעבור ישבו וגו'", זה דרך ארץ הוא. והשתא "ואגידה לפרעה" מילתא בפני עצמו, ו"אומרה אל פרעה" מילתא בפני עצמו, והרא"ם פירש ענין זר:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וְגוֹמֵר – וְעוֹד אוֹמַר לוֹ: "וְהָאֲנָשִׁים רוֹעֵי צֹאן" וְגוֹמֵר (בפסוק הבא).

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"אעלה ואגידה" שמלאכתכם היא מרעה הצאן מבלתי שאשאל ממנו אז שיתן לכם ארץ גושן כדי שיאמין כשתאמרו לו שזאת מלאכתכם ולא יחשוב שתאמרו כן כדי שיתן לכם ארץ גושן:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות (לא - לד)

יוסף אמר לאחיו שיאמרו אנשי מקנה היו, והם אמרו רועה צאן עבדיך, הוא אמר שיאמר שבאו אליו, ואל פרעה לא אמר רק שבאו ולא שבאו אליו, והם אמרו לגור בארץ באנו, ופרעה אמר אביך ואחיך באו אליך: "ויאמר יוסף אל אחיו". כבר כתבתי למעלה שלהתישב בארץ בקביעות היה צריך רשות מן המלך, אולם לגור שם לפי שעה היה רשות בעת ההיא לכל עובר אורח, וכן היה רשות לרועי צאן ונוסעים בעדר לנסוע ממרעה אל מרעה בכ"מ, כמו שנראה מאברהם ויצחק שנסעו בכ"מ ממקום למקום כדרך הגרים והרועים, אבל הם שרצו להתישב במקום אחד ויוסף רצה לתת להם אחוזה צריך רשות מפרעה, ובאשר בזה חשש שפרעה יצוה שישבו בערי הממלכה וישימם לשרי אלפים ושרי מאות, צוה שיאמרו שהם רועי צאן למען יתן להם את ארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועי צאן, ואמר אל אחיו שהוא יאמר לפרעה האמת שבאו אליו היינו להתישב בקביעות מצד שהם אחי יוסף, וכדי שיניחם לשבת בארץ גושן יאמר שהם רועי צאן, וכדי שלא יחשוב פרעה שהם רועים עניים רועי צאן של אחרים, יאמר "כי אנשי מקנה היו", היינו סוחרים הסוחרים במקנה ויש להם מקנה רב באופן

שאינם עניים שיצטרכו עזר מאוצר המלך, "כי הביאו צאנם ובקרם וכל אשר להם":

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

ואומרה אליו אחי ועוד אומ' לו והאנשים רועי צאן פי' שהייתי יכול לפרש שמה שכתו' והאנשים רועי צאן היה ספור דברים שהכתו' מספר ואומ' שאחי יוסף היו רועי צאן לכך כתב ועו' אומר לו וכו':

<< · מ"ג בראשית · מו · לא · >>