מ"ג בראשית מא ד

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲכַלָא תּוֹרָתָא דְּבִישָׁן לְמִחְזֵי וְחַסִּירָן בְּסַר יָת שְׁבַע תּוֹרָתָא דְּשַׁפִּירָן לְמִחְזֵי וּפַטִּימָתָא וְאִתְּעַר פַּרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָכְלָא תוֹרָתֵי דְבִישִׁין לְמֵיחְמֵי וַחֲסִירָן בְּבִשְרֵהוֹן יַת שְׁבַע תּוֹרָתֵי דְשַׁפִּירָן לְמֶחֱמֵי וּפַטִימָתָא וְאִתְעַר פַּרְעה מִדַמְכֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאכלנה" - סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד). ויקץ פרעה: ויישן מיד ויחלום וגו': בין שינה מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר, ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא, עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי, ואז וייקץ פרעה לבסוף והנה חלום אבל עד עתה לא ידע:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאכלנה הפרות" - על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות ואיננה עצה כי הליועץ למלך נתנוהו רק בפתרון החלום אמר כן ונשכח כל השבע ולא יודע השבע פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות רק היו להן למחיה אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג - ד) "והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן". היינו שלא יהיה הפסק בין שנת השובע להרעב, ואמר עולות אחריהן "מן היאור." שעל ידי יובש היאור יהיה הרעב, ומ"ש "ותעמדנה אצל הפרות," כי תחילה בארץ מצרים היה לחם, ומ"ש ותאכלנה הפרות, כי אח"כ אכל הרעב את השובע ותרעב כל ארץ מצרים ללחם:

<< · מ"ג בראשית · מא · ד · >>