פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית לד כז

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּנֵי יַעֲקֹב עָאלוּ לְחַלָּצָא קְטִילַיָּא וּבַזוּ קַרְתָּא דְּסַאִיבוּ אֲחָתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
מוֹתַר בְּנוֹי דְיַעֲקב עָלוּ לְחַלָצָא קְטוֹלַיָא וּבָזוּ יַת קַרְתָּא דִסְאִיבוּ בְּגַוָוהּ אֲחַתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על החללים" - לפשט החללים וכן ת"א לחלצא קטיליא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כז - כט) "בני יעקב". אבל יתר בני יעקב הלכו אח"כ ויבוזו העיר לגבות דמי בשתם, "ומלקוח" שייך על המקנה, "ושבי" מוסב על טפם ונשיהם, "ויבזו" מוסב על כל חילם ועל כל אשר בבית: