מ"ג בראשית לג ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְרִיבָא לְחֵינָתָא אִנִּין וּבְנֵיהוֹן וּסְגִידָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרִיבַן לְחֵינָתָא הִינוּן וּבְנֵיהֶן וּגְחִינָן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו - ז) "ותגשן", בני השפחות היו קטנים ולא השתחוו רק השפחות כתיב ותשתחוין, ובין בני לאה נמצאו גדולים כמו ראובן ושמעון שהיו בני דעת וישתחוו גם הם, ויוסף היה יונק עדיין ורחל נשאה אותו על ידיה, וע"כ כתיב "יוסף ורחל", כי הוא קדם בהיותו על ידה ובמה שהיא השתחותה השתחוה גם הוא ממילא, לכן כתוב וישתחוו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותגשן השפחות הנה וילדיהן, ותגש גם לאה וילדיה. וביוסף כתיב: ואחר נגש יוסף ורחל? אלא אמר יוסף: הרשע הזה, עינו רמה היא, שמא יתלה את עיניו ומביט באמא; וגבהה קומתו וכסה אותה. הוא דהוא אמר: "בן פורת יוסף", פרת – רבית יוסף. "בן פורת עלי עין", עלי לפרוע אותו עין.

<< · מ"ג בראשית · לג · ו · >>