מ"ג בראשית כ טו
<< · מ"ג בראשית · כ · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ הָא אַרְעִי קֳדָמָךְ בִּדְתָקֵין בְּעֵינָךְ תִּיב׃ |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שומר לראשך:
(טז) "ולשרה אמר" ראי מה הרוחת לשמוע לקול אישך לומר אחי הוא, כי הוא הרויח ואת הפסדת כבודך. מה שהרויח הוא, כי "הנה נתתי אלף כסף לאחיך", כלומר שעל אומרך כי אחיך הוא הרויח כי את היית לו להועיל. אך "הנה הוא לך" לבושה לכסות עינים "לכל" אשר "אתך" כי לא יהיו לך עינים לראות "לכל" הנמצאים "אתך" וכל שכן בפני זרים שלא הכירוך מהבושה, כי תהיה בעיניהם למקולקלת, ואין זה לך רק על שמוע בקולו לאמר אחי הוא. ויש לך להחזיק טובה לקונך, שהיה מכשולך זה אתי, כי נחשבתי בעיניו יתברך לדבר בי שלא אחטא, כי אם היה זולתי היה הוא יתברך מניחו בבחירתו ותתקלקלו. וזהו "ואת כל" "ונוכחת" כלומר הביטי בחינת אם היה לך ענין זה עם "כל" הוא עם "כל" כללות בני אדם. "ונוכחת", ותקבלי תוכחת ומוסר בל יקרך עוד כדבר הזה לומר אחי הוא כי לא יקרך תמיד עם כיוצא בי:
או יאמר, אל תאמרי כי תבטחי בצדקתך, שלא בלבד יעשה לך נס באמור אחי הוא, כי אם אדרבה תצאי בכל טוב עושר ונכסים כאשר בפרעה ובי. כי אינו כבודך שיקחוך ותהיה לבוז, כי "הנה" אם יש לך "כסות עינים" לבלתי הביט בך בעין היותך מקולקלת הוא "לכל אשר אתך" כי מכירים צדקתך וזכותך. אך "ואת כל" שהוא עם שאר ההמון, לא כן, ויביטו בך בעין חרפה, על כן "ונוכחת" שלא יקרך עוד כזה:
<< · מ"ג בראשית · כ · טו · >>