מ"ג בראשית כב כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְתוּאֵל אוֹלֵיד יָת רִבְקָה תְּמָנְיָא אִלֵּין יְלֵידַת מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחוּהִי דְּאַבְרָהָם׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְתוּאֵל אוֹלִיד יַת רִבְקָה תְּמַנְיָא אִלֵין יְלִידַת מִלְכָּה לְנָחוֹר אָחוֹי דְאַבְרָהָם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובתואל ילד את רבקה" - כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה חסלת פרשת וירא

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה – כָּל הַיִּחוּסִין הַלָּלוּ לֹא נִכְתְּבוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל פָּסוּק זֶה (בראשית רבה נז,ג).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובתואל ילד את רבקה" - לא הזכיר הכתוב לבן ואם הוא גדול מרבקה כי לא בא להזכיר רק השמונה שילדה מלכה לנחור אבל הזכיר רבקה כי להודיע יחוסה באה הפרשה וטעם אבי ארם לא הזכיר ארם רק להודיע ולהכיר קמואל כי ארם היה נכבד מאביו ואולי קמואל אחר היה בדורם וזה אבי ארם

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובתואל ילד את רבקה" והגיד המגיד שבתואל שהיה מבני הגבירה ילד את רבקה והיתה הבשורה שימצא בבית אביו אשה לבנו ולא יצטרך לידבק בכנען:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ - כד) "ויהי אחרי". גם מלכה לא נפקדה בבנים ונפקדה לעת זקנותה בזכות אברהם, ונודע לאברהם שיוכל לקחת אשה לבנו ממשפחתו, ועקר הספור בשביל רבקה ואגב יודיע משפחתה, ושנולד לנחור י"ב בנים, כמו שנולדו ליעקב שמונה בני גבירה וד' בני פילגשים, בענין שגם משפחת אברהם נתברכו בזכותו:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(כ) הנה אמרו רבותינו ז"ל ויהי אחר הדברים שהיה אברהם מהרהר בלבו ואומר לא יפה עשיתי שלא לקחתי אשה ליצחק זה

כמה שנים, כי הלא לעת כזאת היו לו כמה בנים ואילו היה נשחט על ידי העקידה הייתי מתנחם בזרעו. אך עתה אילו היה נשחט איך הייתי נשאר בלא נין ונכד. על כן מיד "ויהי אחר הדברים האלה ויוגד לאברהם" וכו' (כב) "ובתואל ילד אתרבקה" וכו', אמר לו הקב"ה הנה עדיין לא נולדה בת זוגו של יצחק עד עתה. ובזה נבא אל ענין אומרו "לאמר", כי הלא לא יתיישב כי למי יתעתד לאמר אברהם הענין. אך הוא לתת טעם מה יתן ומה יוסיף לאברהם מה שהוגד לו כי ילדה מלכה בנים את עוץ ואת בוז כו'. על כן אמר מה שהוגד לאברהם אינו בשביל עוץ ובוז כו' מצד עצמם, כי אם למה שנמשך מאלה מה שבתואל ילד את רבקה, שיהיה ככובר בכברא עד מצוא המרגליות ואז זורק את החול ונוטלה. והוא כי היה בשורתו שהיא בת

זוגו של יצחק וזהו אומרו "לאמר", כלומר מה "שויוגד" הוא כדי "לאמר" הנמשך, שהוא "ובתואל ילד את רבקה":

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ובתואל ילד את רבקה (כתוב בפרשת אשה כי תזריע).