פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית כא כז

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּדְבַר אַבְרָהָם עָאן וְתוֹרִין וִיהַב לַאֲבִימֶלֶךְ וּגְזַרוּ תַּרְוֵיהוֹן קְיָם׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְבַר אַבְרָהָם עָאן וְתוֹרִין וִיהַב לַאֲבִימֶלֶךְ וּגְזָרוּ תַּרְוֵיהוֹן קְיָם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כז) "ויקח אברהם." באשר רצה אברהם שתהיה הברית משני הצדדים, רצה לשלם לו את חלקת השדה ששם חפרו את הבאר בכסף מלא, כי רצה ליטע שם אילנות, כמ"ש ויטע אשל בבאר שבע, שיהיה שם אהלו ובית מדרשו, ושע"ז יכרות אתו ברית, שלא יגע איש בנחלתו אשר קנה מאתו, וע"כ נתן לו צאן ובקר הרבה, ושניהם כרתו ברית, עד שגם אבימלך נשבע בשבועת האלה:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ישמור אדם דברים בלבבו, שלא יעשה שותפות דברים עם הגוי, סוף שהוא כורת ברית עמו. אברהם כרת ברית עם אבימלך, שנאמר: ויקח אברהם צאן ובקר וגו'. אמרו מלאכי השרת: רבונו של עולם! אדם יחיד בררת לך מע' לשונות, וכרת ברית עם אומות העולם. אמר להם: בן יחיד נתתי לו ואני אומר לו: העלהו עולה לפני, אם יעלהו הרי מוטב, ואם לאו יפה אתם אומרים, שנאמר: "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". מכאן אמרו: אין לך אומה בעולם שנשתעבדו בהן בישראל יותר ממנה, בשכר ברית שכרת אברהם את אבימלך מלך פלשתים בלבד. מכאן אמרו: כל העושה שותפות דברים עם הגוי, סוף שהוא כורת עמו ברית, ואם תלמיד חכם הוא – מזלזל בתורתו, ומזלזל שם אביו ומאלמן את אשתו ומייתם את בניו, ואינו ממלא את ימיו, וקושר שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות: