מ"ג בראשית כא כח
<< · מ"ג בראשית · כא · כח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲקֵים אַבְרָהָם יָת שְׁבַע חוּרְפָן דְּעָאן בִּלְחוֹדֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָקִים אַבְרָהָם יַת שְׁבַע חוּרְפַן בִּלְחוֹדֵיהֶן וְאַפְרְשִׁינוּן מִן תּוֹרֵי: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה וכו', איך על ידי הציב אותן לבדן תהיה לו לעדה שחפר את הבאר ההיא:
(כח) אך הנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נד ז) שהיו רועי אברהם מריבים עם רועי אבימלך, מי מהם חפרו הבאר. ואמרו רועי אברהם בזאת יבחן, אם בבא צאן אברהם יעלו מי הבאר לקראתם אנו חפרנוהו, ואם יצאו לקראת צאן אבימלך אתם חפרתם אותו. ויתכן כי זה הוא העדות אשר אמר אברהם בעבור תהיה לי לעדה. והוא, כשנתן לאבימלך צאן ובקר השאיר לעצמו שבעה כבשות לתתן אחרי כן. (כט) אמר לו אבימלך "מה שבע כבשות אשר הצבת לבדנה". (ל) והשיב אברהם "כי את שבע כבשות תקח" אחר כך "מידי", ומה שהצבתי אותן לבדן ולא נתתים עם השאר הוא "בעבור תהיה לי לעדה", על ידי מה שיעלו המים לקראת אלו שעדיין הן שלי ואחר כך תקחם. וכן שמתי לבי כי מספר אותיות שמתיבת בעבור (פירוש מלבד תיבת את שבמקרא) עד סוף הפסוק עם הכולל, עולים כמספר לקראת כבשות אברהם עלו המים מן הבאר:
(לא) והנה היה נראה שעל השבע כבשות קרא לבאר באר שבע, וזהו אי אפשר כי לא סימן יפה היה לאברהם, כי הלא אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נד ה) שאמר לו הקב"ה אתה נתת שבע כבשות חייך שאני משהה בשמחת בניך שבע דורות וכנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואיך התורה תקרא תמיד למקום ההוא באר שבע שיהיה תמיד זכרון אל הרעות. על כן אמר ראו עתה כי לא על שבע כבשות נקרא כן שאם כן היה נקרא שבע בצר"י השי"ן ולא בקמ"ץ, אך "על כן קרא למקום באר שבע" בקמ"ץ, על היות שעל ידי הבאר "נשבעו" באופן כי אומרו שבע הוא על השבועה:
<< · מ"ג בראשית · כא · כח · >>