מ"ג בראשית ג יא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכׇל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מַאן חַוִּי לָךְ אֲרֵי עַרְטִלַּאי אַתְּ הֲמִן אִילָנָא דְּפַקֵּידְתָּךְ בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ אֲכַלְתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר מַן חַוִי לָּךְ אֲרוּם עַרְטִילָאִי אַתְּ דִלְמָא מִן פֵּירֵי אִילָנָא דְפַקֵידְתָּךְ דְלָא לְמֵיכַל מִינֵיהּ אֲכַלְתְּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי הגיד לך" - מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום

"המן העץ" - בתמיה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לבלתי — עם למ"ד, כטעם 'שלא'; ובלא למ"ד, כטעם 'רק', 'אך':

אֲכֹל ממנו — שם הפועל, וכן: "לבלתי שמור מצותיו" (דברים ח יא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא)" ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה". הלא אם לא אכלת מעץ הדעת אינך עירום, ר"ל איך גילוי הערוה גנאי ובע"כ שאכלת מן העץ שעי"כ אתה עירום ר"ל צריך לכסות בשר ערוה:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

מי הגיד לך. לשואלת חומץ, שנכנסה אצל אשת חבר. אמרה לה: מה בעליך עושה עמך? אמרה לה: כל טוב הוא עושה עמי, חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה. אמרה לה: כל קוזמירין שלו בתוכה, והוא מבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה. הושיטה ידה לתוכה, והתחילו נחשים מנשכין אותה. כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחת, אמר לה: שמא באותה חבית נגעת בו? המן העץ אשר צויתיך.

<< · מ"ג בראשית · ג · יא · >>