מ"ג במדבר לד יא


<< · מ"ג במדבר · לד · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֔ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא מִשְּׁפָם לְרִבְלָה מִמַּדְנַח לְעָיִן וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיִמְטֵי עַל כֵּיף יָם גִּנֵּיסַר קִדּוּמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא מִן אַפְמִיאָה לִדְפַנֵי מִן מַדְנַח לְעֵינְוָותָא וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא לִמְעָרַת סַנִיאָס וּמִמְעָרַת סַנִיאָס יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְטַוָר תַּלְגָא וּמִטַוָר תַּלְגָא יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְעֵינָן וּמֵעֵינָן יֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיִסַב מֵישְׁרַיָא מֵישַׁר נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא וְיֵיתֵי לְמַדְבְּרָא וְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא מֵי מַצוּתָא אַבְּלוּ וּדְמוּכָא סְמִיךְ לִגְנִיסַת כְּרַךְ מַלְכוּתְהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי אַחֲסָנוּת שֵׁיבַט רְאוּבֵן וְגָד וּפַלְגוּת שֵׁיבַט מְנַשֶׁה וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיַקִיף לִתְחוּם יַמָא דִגְנֵיסַר מִמַדִינְחָא:
ירושלמי (קטעים):
וְיֵחוֹת תְּחוּמָא לַאֲפַמְיָס לְדָפְנֵי מַדִינְחָא לְעַיְנוּתָא וְיֵחוֹת תְּחוּמָא וְיַמְטֵי סְמִיךְ לְיַמָא דְגִינוּסָר מִן מַעַרְבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקדם לעין" - שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:

"וירד הגבול" - כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:

"ומחה על כתף" - עבר:

"ים כנרת קדמה" - שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מִקֶּדֶם לָעָיִן – שֵׁם מָקוֹם, וְהַמֶּצֶר הוֹלֵךְ בְּמִזְרָחוֹ; נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא.
וְיָרַד הַגְּבוּל – כָּל שֶׁהַגְּבוּל הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, הוּא יוֹרֵד וְהוֹלֵךְ.
וּמָחָה עַל כֶּתֶף – עֵבֶר.
יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה – שֶׁיְּהֵא יָם כִּנֶּרֶת תּוֹךְ לַגְּבוּל בַּמַּעֲרָב, וְהַגְּבוּל בְּמִזְרַח יָם כִּנֶּרֶת; וּמִשָּׁם יוֹרֵד אֶל הַיַּרְדֵּן. וְהַיַּרְדֵּן מוֹשֵׁךְ וּבָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם בַּאֲלַכְסוֹן, נוֹטֶה לְצַד מִזְרָח; וּמִתְקָרֵב לְצַד אֶרֶץ כְּנַעַן כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת. וּמוֹשֵׁךְ לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד [יָם] כִּנֶּרֶת, עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּיָם הַמֶּלַח; וּמִשָּׁם כָּלֶה הַגְּבוּל בְּתוֹצְאוֹתָיו אֶל יָם הַמֶּלַח, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת מֶצֶר מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הֲרֵי סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומחה על כתף ים כנרת. מלשון (תהלים צח) ימחאו כף.

<< · מ"ג במדבר · לד · יא · >>