מ"ג במדבר כ יז
<< · מ"ג במדבר כ · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | נִעְבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נִעְבַּר בַּחֲקַל וּבִכְרַם וְלָא נִשְׁתֵּי מֵי גּוּב בְּאוֹרַח מַלְכָּא נֵיזֵיל לָא נִסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא עַד דְּנִעְבַּר תְּחוּמָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | נְעִיבַר כְּדוֹן בְּאַרְעָךְ לָא נְשַׁרְגְנָא בְּתוּלַן וְלָא נְאַנְנַס אֲרִיסַן וְלָא נִבְעוֹל נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאוֹרַח מַלְכָּא דְבִשְׁמַיָא נֵיזֵיל וְלָא נִסְטֵי לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא לְהַנְזָקָא בִּשְׁבִילֵי רְשׁוּתָא עַד דִנְעִיבַּר תְּחוּמָךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | נְעִיבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נֵינוּס אֲנִיסָן וְלָא נְשַׁרַגְנָא בְתוּלַן וְלָא נִבְעֵי נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאִסְטְרָטָא דְמַלְכָּא נֵזִיל לָא נִסְטֵי לָא לִימִין וְלָא לִשְמאל עַד זְמַן דִי נְעִיבַר תְּחוּמָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"נעברה נא בארצך" - אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך
"ולא נשתה מי באר" - (במדרש רבה) מי בורות היה צ"ל אלא כך אמר משה אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם מכאן לאכסנאי שאף ע"פ שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו
"דרך המלך נלך וגו'" - אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכולרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר – 'מֵי בוֹרוֹת' הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר? אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ מָן לֶאֱכֹל וּבְאֵר לִשְׁתּוֹת, לֹא נִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא נִקְנֶה מִכֶּם אֹכֶל וּמַיִם לַהֲנָאַתְכֶם. מִכָּאן לְאַכְסְנַאי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לֶאֱכֹל, יִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי, כְּדֵי לְהַנּוֹת אֶת אוּשְׁפִּיזוֹ (שם).
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ וְגוֹמֵר – אָנוּ חוֹסְמִים אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ, וְלֹא יִטּוּ לְכָאן וּלְכָאן לֶאֱכֹל (שם).
רשב"ם (כל הפרק)
לא נשתה מים באר: שלכם, כי המים היו יקרים לאומות באותה הארץ:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
נעברה נא בארצך. אין לך לערער על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב.
לא נעבור בשדה ובכרם. שלא נשחיתם. ולא נשתה מי באר. אפילו מי הבארות לא נשתה, זהו פשוטו. ומדרשו לא נשתה אפילו מי הבאר שלנו, ונקח מכם.
דרך המלך נלך. הדרך שהמלך הולך בה, או הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום.
עד אשר נעבור גבולך. לא אמר עד אשר נבא אל הארץ אע"פ שזו היתה הכוונה, כי נתירא להזכיר לו את הארץ פן יאמר מלך אדום בא יעקב אביהם במרמה ולקח בכורתי וברכתי, כי לולא כן היתה הארץ שלי, אבל בסיחון פרט הארץ והזכירה בפירוש.ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"נעברה נא בארצך", יש הבדל בין נעבור בארצך ובין מ"ש אח"ז עבור בגבולו שהארץ הוא המדינה עצמה והגבול הוא המדבריות וההרים אשר סביב למדינה ששייכים אל המדינה, ותחלה בקשו שיעברו בהמדינה עצמה מקצה לקצה עד סוף הגבול ששם ארץ כנען, ויען שהחיילות העוברים במדינה עצמה יעשו היזק בשדות ובכרמים ובמי בארות
הבטיחו לא נעבור בשדה וכו', ולפעמים יתפשטו בערים ובכפרים לשלול שלל אמרו שילכו בדרך שיציין להם מלך אדום ולא יטו ימין ושמאל: