מ"ג במדבר כח ח

<< · מ"ג במדבר · כח · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):	וְיָת אִמְּרָא תִּנְיָנָא תַּעֲבֵיד בֵּין שִׁמְשַׁיָּא כְּמִנְחַת צַפְרָא וּכְנִסְכֵּיהּ תַּעֲבֵיד קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וְיַת אִימַר תִּנְיַין תַּעֲבֵיד בֵּינֵי שִׁמְשְׁתָא הֵי כְדוֹרוֹנָא דְצַפְרָא וְהֵי כִנְסוּכֵיהּ תַּעֲבֵיד קָרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ריח ניחח" - נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

רֵיחַ נִיחֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (ספרי קמג).

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחוח. אף על פי שכבר עשית בו ביום עולת הבקר כמו זאת השנית לגמרי מכל מקום תהיה גם השנית ריח ניחוח:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"לו ""ואת הכבש השני תעשה בין הערבים", במנחות (דף נ') ת"ר "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים בד"א שלא נתחנך המזבח

אבל נתחנך המזבח אפי' ראשון בין הערבים, אמר ר"ש אימת בזמן שהב"ד וכו' וכן הגיה הגר"א ברייתא דפה, ורש"י ז"ל פי' שהלמוד שלמד שאם לא נתחנך המזבח צריך דוקא שני בין הערבים הוא מפ' תצוה דשם מיירי בחנוך והלמוד שבנתחנך המזבח יקריב ראשון בין הערבים הוא מפ' פינחס והוא תמוה שגם בפ' פינחס כתוב את הכבש האחד ואת הכבש השני כמו בפ' תצוה, ואני בפ' תצוה בארתי שלמד הכל מפ' תצוה, שתחלה אמר את הכבש האחד ואת הכבש השני הוא תנאי אם את הכבש האחד תעשה בבקר אז תעשה את הכבש השני בין הערבים ואם לא הקריב בבקר לא יקריב בין הערבים כי שם מדבר בחנוך ואח"כ אמר שם ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה וגו' עולת תמיד לדורותיכם, זה קאי על עולת דורות, ופי' תעשה לה לעולת תמיד לדורותיכם שבעולת דורות תקריב כבש של בין הערבים אף שלא הקריב כבש הבקר כיון שכבר נתחנך המזבח, וע"כ אמר שם כנסכה תעשה לה לשון נקבה והיל"ל כנסכו בלשון זכר רק שפי' תעשה לה לעולת תמיד שהוא לשון נקבה וכבר בארתי זה בפ' תצוה, ולפ"ז מ"ש בראשית הברייתא אם נגיה כגי' הגר"א או גם לגי' הספרים שמלמד שאחר שנתחנך המזבח יכול להקריב בין הערבים בלא תמיד השחר הכל למד מפ' תצוה, ומ"ש ת"ל השני בין הערבים, מכוין עמ"ש בפ' תצוה תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה וכו' עולת תמיד. אולם לפ"ז יקשה למה כתוב פה את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים שמשמע ולא ראשון בין הערבים והלא פה אינו מדבר מעת החנוך, עז"א אמר ר' שמעון אימתי בזמן שהב"ד שוגגים ר"ל שפה בא ללמד שמה שכתוב בפרשת תצוה פעם שנית ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ללמד שגם אם לא נעשה כבש בבקר יעשה בין הערבים היינו דוקא אם היה זה בשוגג או באונס אבל לכתחלה דוקא את הכבש האחד תעשה בבקר ואת השני בין הערבים, ואם לא עשו כבש בבקר במזיד לא יעשה בין הערבים, אמנם לחכמים שחולקים בזה על ר"ש ולא מחלקים בין שוגג למזיד אאל"כ, והם פירשו שמ"ש פה את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים בא להורות שצריך ששל בין הערבים יהיה הכבש השני לכבש התמיד של בקר לא כבש השני לפסח, שהפסח יוקרב אחר התמיד של בין הערבים כמ"ש בפסחים (דף נט). ומ"ש לא הקטירו קטורת וכו' מבואר במנחות (שם). ומ"ש ומה ברכה ברכם כ"ה גם בספרא שמיני (סי' ט"ו) ושם מבואר שהיה בגמר המלאכה, כמ"ש בפ' פקודי ויברך אותם משה ואז נצטוה על החנוך: לז כמנחת הבקר וכנסכו תעשה, כבר אמר ועשירית האיפה וכו' אך שיש לטעות שמ"ש ועשירית האיפה היינו שזה יביא בין הערבים ויעלה לשני התמידין או שנאמר שמנחת הבקר ומנחת של בין הערבים יביא כאחד אחר תמיד של בין הערבים ועז"א כמנחת הבקר וכנסכו וידענו שמחויב להביא נסכים מיוחדים בבקר אחר תמיד הבקר ונסכים מיוחדים בין

הערבים אחר תמיד של בין הערבים:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ואת הכבש השני תעשה בין הערבים - למה נאמר? לפי שהוא אומר את הכבש אחד, הרי שלא הקריב בתמיד של שחר, שומע אני שלא מקריב בתמיד של בין הערבים? תלמוד לומר השני תעשה בין הערבים. מגיד שאם לא הקריב בתמיד של שחר מקריב בתמיד של בין הערבים.

ר' שמעון אומר: אימתי? בזמן שב"ד שוגגים או אנוסים. אבל אם היו מזידים, לא הקריבו כבש בבקר - לא יקריבו בין הערבים! לא הקטירו קטורת בבקר - יקטירו בין הערבים. וכך בחנוכת הבית לא יביא, שאין מחנכים מזבח הזהב, אלא בקטורת סמים. ולא מזבח העולה, אלא בתמיד של שחר. ולא את של חג, אלא בלחם הפנים בשבת. ולא את המנורה, אלא בז' נרותיה בין הערבים. אמר ר' שמעון: אף ע"פ שנגמרו כלים שלא בזמנם - אין מחנכים אותם אלא בזמנם. וכן הוא אומר שמות לט וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו, ויברך אותם משה. מה ברכה ברכם? אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, והם אומרים: תהלים צ ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ואע"פ שאין כתוב בתורה - מפורש בכתובים, שנאמר תהלים צ יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם.

ואת הכבש השני למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות יב ושחטו אותו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים. איני יודע אי זה יקדים: אם תמיד אם פסחים? ת"ל שני. שני לתמיד, ולא שני לפסחים. מכאן אמרו: אין מוקדם לתמיד של שחר אלא קטורת, ואין מאוחר אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת ופסח בערבי פסחים, ומחוסרי כפרה בשביל להביא כפרתם:

כמנחת הבוקר וכנסכו תעשה - למה נאמר? לפי שהוא אומר ואת הכבש השני, שומע אני יקריב תמידים ואח"כ נסכיהם? תלמוד לומר כמנחת הבוקר וכנסכו תעשה: מגיד כשהזבח קרב - נסכים קרבים עמו:

אשה - אע"פ שאתה נותן לאשים לא ירצה עד שיהו כאשים:

אשה ריח ניחח לה' - נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני. שמעון בן עזאי אומר בוא וראה: בכל הקרבנות שבתורה לא נאמר בהם לא אלהים ולא אלהיך ולא שדי וצבאות אלא יו"ד וה"י, שם מיוחד, שלא ליתן פתחון פה למינים לרדות. ללמדך, שאחד מרבה ואחד ממעיט לפני הקב"ה. וכשם שנאמר ריח ניחח בשור - כך נאמר בבן הצאן, וכך נאמר בבן העוף; ללמדך שאין לפניו אכילה ושתיה, אלא שאמר ונעשה רצונו. וכן הוא אומר תהלים נ אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי. שומע אני שאין לפניו אכילה ושתיה, שנא' תהלים נ האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה? אלא מפני מה אמרתי לך זבח לי? בשביל לעשות רצוני. וכן הוא אומר ויקרא כב וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו:

<< · מ"ג במדבר · כח · ח · >>