מ"ג במדבר כו ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִבַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל דִּנְפַקוּ מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִבַּר עַשְרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל דְנָפְקוּ מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י
מפרשי רש"י
ואם תאמר, סוף סוף קשיא, למה תלה הכתוב במנין שהוא בפרשת כי תשא (שם), שעתה גם כן נצטוה בפירוש למנותם מבן עשרים. ויש לומר, משום כך תלה מנין זה במנין של פרשת כי תשא, דכך פירושו, מבן עשרים שנה ולמעלה כאשר צוה הקדוש ברוך הוא למנות כאשר יצאו ממצרים כשנמסרו ישראל למשה, ועכשיו כאשר בא למסור אותם ליהושע יש למנות אותם גם כן מבן עשרים, כמו בראשונה כאשר באו ישראל ליד משה, וכמו שהביא המשל למעלה (רש"י פסוק א). והשתא לא הוי אלא טעמא, שנתן לך טעם למה צוה למנות אותם עתה מבן עשרים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים. אין ידוע הכוונה במאמר זה, וראב"ע אמר כי ירצה לומר שהיו בספורים רבים מיוצאי מצרים, ואין טעם למה יודיע הכתוב ענין זה, ועוד ודאי שאני יודע שהיו בהם מיוצאי מצרים שלא נגזרה גזירה אלא על היוצאים מבן עשרים, ואולי שכוונת הכתוב היא להודיעך שנמנו ונמצאו בני ישראל כמספר היוצאים מארץ מצרים לא כמספר שבפרשת במדבר, ששם היו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ומספר זה עלה לשש מאות אלף ואלף ושבע מאות ושלשים שחסר למספר במדבר, ואין חיוב על משה אלא להחזיר במנין שהופקדו אצלו בתחלה והנה הוא מספרם שלם, ושיעור הכתוב הוא על זה הדרך ובני ישראל עלה מניינם למנין היוצאים וגו' ולא למטה מהם. או ירצה על זה הדרך כי מספרם היה כסדר מספר היוצאים מארץ מצרים שמנו למשפחות דכתיב (בראשית, מו) בני ראובן חנוך ופלוא בני שמעון ימואל וימין וגו', כמו כן מספר זה היו מונים למשפחות כרשום בענין ולא כדרך שנמנו במדבר סיני שלא הוזכר שם פרטי המשפחות: